מחקרים שנערכו בחיילים משוחררים מעלים שאלות בנוגע לשתי פרקטיקות מקובלות ונפוצות: טיפול תרופתי ממושך עבור גברים עם זיהום בדרכי השתן, ושימוש פרה-אופרטיבי בתרביות שתן. שני המחקרים פורסמו ב- Archives of Internal Medicine.
במסגרת המחקר הראשון נערך מעקב אחר כ- 300,000 נבדקים עם זיהום בדרכי השתן, שני שליש מהנבדקים קיבלו טיפול למשך יותר מ- 7 ימים. לאורך 12 חודשי המעקב, נמצא כי טיפול ממושך (למשך מעל ל- 7 ימים) אינו קשור בהפחתה של הישנות מוקדמת או מאוחרת של המחלה. הסיכון לזיהומים הנגרמים על ידי C. difficile היה גבוה יותר (באופן מובהק סטטיסטית) לאחר טיפול ממושך.
מחקר אחר, שנערך במרכז לחיילים משוחררים, מצא כי תרביות שתן שנערכו לפני הטיפול בוצעו באופן לא עקבי ונמצאו כמגבירות את שיעור הזיהומים שאירעו באתר הניתוח, השלשולים, והזיהומים ב- C. difficile. נוכחות של חיידקים בשתן (bacteriuria) לעומת זאת, לא נמצאה כקשורה עם היארעות זיהומים באתר הניתוח.
מאמר מערכת סיכם: “יש לשנות את פרקטיקת המרשמים לאנטיביוטיקה לגברים עם bacteriuria, במקום לחשוב כי “יותר זה יותר טוב” יש לחשוב כי “פחות זה בעצם יותר.”
הידיעה הועברה ע”י מערכת PharmaLine
