היום – יום א', 31.5.2015 מצוין היום הבינלאומי ללא עישון

ביום הבינלאומי ללא עישון משרד הבריאות מפרסם את דוח שר הבריאות על העישון בישראל בשנת 2014. להלן נתונים מרכזיים מתוך הדוח:

 

 

שיעור המעשנים בישראל בקרב בני 21 ומעלה, נכון לשנת 2014, עומד על כ-19.8%, כך על פי סקר הבריאות הלאומי. בהשוואה לשנת 2013, על פי "הסקר החברתי 2013" של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שיעור המעשנים בישראל עמד על 23.1%, ואילו על-פי סקר "ידע, עמדות והתנהגות בריאותית בישראל 2013" שיעור המעשנים בקרב בני 21 שנים ומעלה עמד על 18.7%.

 

בחלוקה לפי מין, 27.3% מכלל הגברים בישראל מעשנים ו- 12.6% מכלל הנשים בישראל מעשנות. בחלוקה לפי לאום, שיעור העישון הוא 26.3% באוכלוסייה הערבית ו-18.4% באוכלוסייה היהודית.

 

למעלה ממחצית מהגברים המעשנים דיווחו על צריכה של 20-10 סיגריות ליום, הן ביהודים והן בערבים ואילו בקרב הנשים המעשנות, אחוז הנשים הצורכות פחות מ- 10 סיגריות ליום הינו גבוה (כ- 40%) ודומה בשתי האוכלוסיות. בהשוואה עולמית, שיעור העישון בקרב גברים בישראל (27.3%) נמוך במעט מהממוצע (28.5%) של מדינות ה- EU (האיחוד האירופי). שיעור העישון בקרב נשים בישראל (12.6%) נמוך ביחס למדינות ה- EU (17.7%).

 

מבחינת חשיפה לעישון כפוי, כ- 35% מהמרואיינים הלא-מעשנים דיווחו כי הם חשופים לעישון כפוי: כ- 30% מהיהודים ולמעלה ממחצית מהערבים, כשהמקומות המועדים ביותר לחשיפה לעישון כפוי היו בית המגורים (נשים) ומקום העבודה (גברים). 

 

על פי הערכות מומחים, בישראל העישון אחראי לכ-8,000 מקרי מוות בשנה, כ-700 מהם בקרב לא מעשנים שנחשפו לעישון כפוי.

 

הערכות העלות הישירה והעקיפה של נזקי העישון למערכת הבריאות הן בסביבות 1.7 מיליארד ש"ח בשנה, עלויות עקיפות נוספות הנגרמות כתוצאה מהפסדי פרודוקטיביות של אובדן כושר עבודה וימי מחלה מוערכים בכ-1.9 מיליארד ש"ח, וערך אובדן חיי האדם (בחישוב ממוצע של כ-10 מיליון ש"ח לכל אדם כפי שמקובל במדינות ה-OECD) מגיע לכ-8 מיליארד ₪ לשנה, ובסך הכל עלויות העישון הישירות והעקיפות למשק הישראלי מוערכות בכ-12.8 מיליארד ש"ח לשנה.

 

כדאי לזכור שבמקביל לסכום זה, משקי הבית בישראל הוציאו בשנת 2014 מעל ל-8.2 מיליארד ש"ח על רכישת מוצרי טבק ועישון. להמחשת גובה הסכום, ניתן לציין היקפי מכירות של מוצרי צריכה שונים במהלך שנת 2014: שוק החלב (חלב לשתייה, גבינות וכדומה) היה 7.5 מיליארד ₪, מכירות הגבינות הצהובות הסתכמו בכמיליארד ₪, שוק החיתולים לתינוקות גלגל כ-600 מיליון ₪ בשנה, שוק דגני הבוקר הסתכם בכ-619 מיליון ₪.

 

במשקי בית השייכים למעמד סוציואקונומי נמוך מדובר לעיתים על הוצאה העשויה להגיע לכ-25% מכלל ההכנסה החודשית של משק הבית, והדבר גורם בין השאר לפגיעה בביטחון התזונתי ולהגדלת הפערים בבריאות ובחברה בכלל.

 

בהתאם לסל שירותי הבריאות, כל קופות החולים מציעות סדנאות גמילה מעישון בפריסה כלל ארצית ובהנגשה שפתית ותרבותית למגוון קבוצות באוכלוסייה, ללא עלות כלל, ובחלק מקופות החולים מוצעים למבוטחים בנוסף או כחלופה גם ייעוץ טלפוני לגמילה מעישון וכן ייעוץ אישי. כל מי שמשתתף בסדנה לגמילה מעישון זכאי לרכוש בהנחה של 85% תרופות מרשם לגמילה מעישון או לרכוש תחליפי ניקוטין במחיר מלא. במידה והנגמל אינו יכול להשתמש בתרופות המרשם, ההנחה ניתנן לו על רכישת תחליפי הניקוטין.

 

רבים בישראל ובעולם מנסים להפסיק לעשן ללא הכנה מוקדמת, תמיכה מקצועית או תמיכה תרופתית. סיכויי ההצלחה של הפסקת עישון בדרך זו הם באחוזים בודדים, ולכן מומלץ לכל מעשן לפנות לקופת החולים שלו דרך המוקד הטלפוני או אתר האינטרנט של הקופה או להגיע פיזית לקופת החולים ולקבל תמיכה וייעוץ בהליך הפסקת עישון דרך הצטרפות לסדנה או קבלת חומרי הסברה בנושא.

בשנת 2014 מספר הפונים לגמילה מעישון בארבעת קופות החולים הגיע ל-26,818, כ- 40% מהם נשארו גמולים מעישון שנה לאחר הסדנה.

 

בכל שנה נבחר נושא מרכזי, השנה נבחר נושא המאבק בסחר לא חוקי בטבק.

 

בישראל עובדי מכס של מעבר אלנבי סיכלו השנה ניסיונות הברחה של כ-40 טון של טבק לגלגול ולנרגילות בשווי של כ-24 מיליון שקלים דרך מעבר הגבול לשטחי ישראל והרשות הפלסטינית. כמו כן, הם גם תפסו כ-1,300,000 חפיסות סיגריות, הממלאות כשש מכולות. במעבר הגבול עם מצרים, המיועד למעבר מטענים בלבד, תפסו עובדי מכס ניצנה כ-950 ק"ג טבק ששווי השוק שלו עומד על כ-600,000 שקלים. בנתב"ג נתפסו כ-380 אלף חפיסות סיגריות.

 

על פי הערכות, בשנת 2013 הפסידה המדינה כ-130 מיליון ש"ח כתוצאה מפערים במיסוי מוצרי טבק שונים ובגלל הברחות וחמיקה מתשלום מס כנדרש, בשנת 2014 הפסד המדינה ממיסוי על מוצרי טבק עלה ומוערך בכ-250 מיליון ₪. סחר לא חוקי בטבק הוא מקור למימון ארגוני טרור (למשל חיזבאללה, דעאש ואחרים), פוגע במדיניות הבריאות והמיסוי של המדינות בכך שהוא מאפשר זמינות של מוצרי טבק זולים בשוק ומעודד את העישון ופוגע בהכנסות המדינה ממיסים. בנוסף, סחר לא חוקי בטבק מסייע בהלבנת הון ומהווה מרכיב חשוב בפשיעה בין לאומית, ולכן שותפים למאבק זה משרד הבריאות, רשות המיסים, המשרד לביטחון פנים, משרד החוץ, משרד המשפטים, פרקליטות המדינה, הרשות להלבנת הון וגורמים נוספים.

 

 

תחום המאבק בעישון הוא תחום ייחודי ויוצא דופן ולכן גם החקיקה המאסדרת אותו חייבת להיות חריגה בהתאם. הייחודיות במוצרי הטבק ובעישון היא מכמה היבטים שונים: במוצרים עצמם, בתעשייה המייצרת, משווקת ומפרסמת אותם, בצרכנים המשתמשים בהם ובתוצאות השימוש במוצרים.

 

אין עוד מוצר צריכה המיועד לשימוש באופן דומה, המכיל שילוב ייחודי של סם ממכר מאוד בצירוף תערובת של רעלים וחומרים מסרטנים, המועברים למשתמש במוצר ישירות לתוך הריאות ומשם למחזור הדם.

 

תעשיית הטבק יוצאת דופן בכך שהיא מכירה את תכולת המוצרים שהיא מייצרת, את החומרים הנוצרים בעת השימוש הרגיל בהם בדיוק באופן שהיצרן מתכוון – קרי הבערתם באש ושאיפת העשן לריאות, את הנזקים הבריאותיים הנגרמים מהשימוש במוצר, התחלואה, הקשה והמוות, וכן את מרכיב ההתמכרות שהוא ממאפייניו העיקריים של המוצר, אולם כל זה אינו מונע או מעכב את תעשייה זו מלהמשיך ולפתח את מגוון המוצרים, להעלות את הפוטנציאל הממכר שלהם דרך השפעה על ריכוז הניקוטין בצמח הטבק או הוספת כימיקלים המשפרים את ספיגת הניקוטין בדם, הוספת כימיקלים שונים במטרה להשפיע על המשתמש, כגון מנטול, הפוגע בתפקוד מערכות ההגנה של הריאות ומאפשר למעשן לשאוף שאיפות עמוקות וארוכות של עשן וניקוטין ללא תגובת ההגנה הטבעית של שיעול ועוד.

 

יש דוגמאות רבות לחברות בתעשיית המזון שגילו אחריות ציבורית והזהירו את הציבור מפני טעמים וריחות חריגים במוצרים שלהם ואף הורידו את המוצרים מהמדפים. בנוסף, על כל מוצר מזון או שתייה יש גם חובת פירוט של המרכיבים השונים וכמויותיהם במוצר כצעד בסיסי של שקיפות ומתן מידע מלא לצרכן, אך התנהלות זו אינה קיימת בתעשיית הטבק.

 

יוזמות חקיקה שונות, בעיקר ממשלתיות, שנועדו לאסדר ולתקן חלק מהליקויים בהתנהלות תעשיית הטבק, במוצריה ובדרכי השיווק שלה נתקלים בהתנגדות עזה מצד תעשיית הטבק ושתדלניה בכנסת, ולא אחת יוזמות חקיקה אלו נדחות או מעוכבות למשך חודשים ושנים, ובכך מאפשרים לתעשיית הטבק להגיע ולגרום לדור חדש של צעירים להתמכר למוצרי הטבק ולהחליף את הצרכנים הוותיקים של תעשיית הטבק שנפטרו מהעישון, חלו או הצליחו להיגמל מעישון והפסיקו לצרוך את מוצרי הטבק.

 

הייחודיות במשתמשים במוצרי הטבק היא בכך שהם מכורים למוצר. אופי ההתמכרות בדרך כלל כולל מרכיב פיזיולוגי של התמכרות לסם הניקוטין, ומשלב גם התמכרות התנהגותית הנרכשת ומוטמעת לאורך זמן, התמכרות זו גורמת למעשן לעלייה בצריכה של המוצר לאורך זמן, להוציא עליו סכומי כסף גדולים תוך פגיעה בתחושת העצמאות והחופש וגרימת תחושה של תלות והכרח, וכמובן במחיר יקר של פגיעה בבריאות ובאיכות החיים.

 

מרבית המעשנים מעוניינים להיגמל מעישון, מרביתם עשו מספר רב של ניסיונות להיגמל מעישון, ורובם המוחלט של המעשנים מתחרט על ההחלטה לנסות לעשן את הסיגריה הראשונה, בדרך כלל ניסיון המבוצע בגיל הנעורים, שהוביל להתמכרות ולהמשך השימוש במוצר ולמחירים הכבדים שהוא גובה מהמשתמש בהמשך חייו.

 

הטענות וההצהרות שהוזכרו לעיל נסמכים על אחד האירועים המשפטיים שמהווה את נקודת המפנה ביחס לתעשיית הטבק ולעישון בכלל בשנים האחרונות בארה"ב בפרט ובעולם בכלל. המדובר בתביעה משנת 1999 של משרד המשפטים האמריקאי כנגד מספר חברות טבק בגין הונאה, התנהגות לא חוקית ודרישה לשיפוי של ארה"ב בגין ההוצאות של מערכת הבריאות לטיפול בנזקי העישון. לאחר מספר ערעורים בערכאות שונות נפסק שעל חברות הסיגריות לממן מסע הסברה בטלוויזיה, ברדיו, באתרי האינטרנט שלהם ועל גבי אריזות המוצרים, בהם יצהירו הצהרות מתקנות כגון "חברות הסיגריות תכננו במכוון את הסיגריות עם כמות ניקוטין שתיצור ותשמר התמכרות" וכן "חברות הסיגריות שולטות ומשפיעות על רמות הניקוטין העוברות למעשן בדרכים רבות, כולל תכנון הפילטרים והניירות בהן מגולגלות הסיגריות, כך שיאפשרו ספיגה מקסימלית של ניקוטין, וכן באמצעות הוספת אמוניה שמחלישה את טעמה החריף של הסיגריה, וכן שולטים בעיצובם ותכולתם הכימית של מותגי הסיגריות השונים".

 

 

המחלקה למניעת עישון באגף לאכיפה ופיקוח של משרד הבריאות פועלת ברמה ארצית לקידום, הגדלת וייעול פעילות האכיפה ברשויות המקומיות.

 

המחלקה הוקמה בינואר 2013 כחלק מהאגף לאכיפה ופיקוח של משרד הבריאות והיא מופקדת על הגדלת היקף פעילות אכיפת החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון שמתבצעת ע"י הרשויות המקומיות, מעורבת בקידום החקיקה בתחום ופועלת לקביעת מדיניות אכיפה ארצית אחידה למניעת עישון במקומות הציבוריים.

 

המחלקה מהווה כתובת הן לפניות הציבור הרחב בנושאי עבירות על החוק למניעת עישון והן לגורמי האכיפה ברשויות המקומיות, כגורם מקצועי מנחה, יצירת הקשר נעשית דרך אתר האינטרנט, בפקס או בדואל.

 

במהלך שנת 2014 יזמה המחלקה מבצעי אכיפה בשיתוף גורמי האכיפה השונים, ביניהם אגפי האכיפה של הרשויות המקומיות, המשטרה ורשויות המכס. 

 

מבצעים אלו לוו בפעולות הדרכה והסברה מול הגורמים המבוקרים באשר לדרישות החוק.

 

 

 

מחקר שפורסם לאחרונה בחן ועקב אחרי התחלת עישון בקרב צעירים בישראל, במשך תקופה של 24 שנים. צוות החוקרים בראשות ד"ר לאה רוזן מאוניברסיטת תל אביב וחוקרים מאוניברסיטאות חיפה והאוניברסיטה העברית בשיתוף חוקרים מחיל הרפואה בחנו את נושא העישון בקרב 50,254 מתגייסים לצה"ל ב-24 השנים האחרונות. 

 

מהמחקר עולה כי 31% מהבנים ו-25.7% מהבנות עישנו בעת הגיוס לצה"ל, הגיל שבו הסיכון הגבוה ביות להתחלת עישון בקרב בנים ובנות הוא גיל 17, כשגיל התחלת העישון הממוצע הוא 15.7 בקרב בנים ו-16 בקרב בנות.

בקרב בנים ובנות שהתחילו לעשן מוקדם נמצא קשר מובהק לרמת השכלה נמוכה, רמת השכלה נמוכה של ההורים, מוצא רוסי ודתיות. בנוסף, גיל התחלת עישון נמוך בקרב בנים נמצא קשור לכושר גבוה ומצב סוציואקונומי נמוך או בינוני. גיל התחלת עישון נמוך בקרב בנות נמצא קשור גם למוצא מערבי ושימוש באמצעי מניעה.