כולנו מרוטי-עצבים, במלוא מובן המלה. תאי העצב שלנו, בדומה לעצים, שולחים ענפים דקים וארוכים, הקרויים אקסונים, אשר נושאים אותות אל כל חלקי הגוף. בהתפתחות עוברית תקינה, נוצר עודף ניכר של אקסונים. ברובם יתרחש “גיזום” טבעי – תהליך שנועד להבטיח שייוותרו בגוף רק חיבורים חיוניים, וזאת לצורך פעילותה התקינה של מערכת העצבים.
לאחר הבשלת מערכת העצבים, אובדן של אקסון או תא עצב מתרחש בדרך כלל במקרים של פציעה חמורה או מחלת ניוון עצבי דוגמת טרשת אמיוטרופית צידית (Amyotrophic lateral sclerosis – ALS), ונוירופתיה פריפרית (Peripheral Neuropathy). תהליכי ההתפתחות של מחלות אלה אינם מובנים לנו די הצורך, דבר שכמובן מקשה על פיתוח של תרופות ושיטות טיפול יעילות.
לידיעה באתר מכון ויצמן למדע >>
