עורכי המחקר ניסו לבדוק האם הטיפול בנוגדן החד שבטי האנושי canakinumab המעכב את הציטוקין interleukin-1β החיוני לתגובה הדלקתית יעיל למניעת התחלואה.
10,061 משתתפי המחקר אשר הציגו היסטוריה של אוטם שריר הלב ורמות גבוהות של hs-CRP חולקו אקראית לקבלת אחד מתוך שלושה מינונים של canakinumab (50, 150 או 300 מ”ג) או פלסבו, מדי שלושה חודשים. לאחר ארבע שנים, ירדו רמות ה- hs-CRP בהשוואה לתחילת המחקר בכל שלוש קבוצות הטיפול, ובאופן תלוי מינון. בנוגע למטרת המחקר – מניעת אוטם שריר לב או שבץ לא קטלניים ואירועים קרדיווסקולאריים קטלניים – רק המינון של 150 מ”ג הדגים מובהקות סטטיסטית.
בהשוואה לפלסבו, הטיפול ב- canakinumab נמצא קשור עם שיעור מוגבר של זיהומים קטלניים, שיעור נמוך יותר של תמותה ממחלת הסרטן והיעדר הבדל בשיעורי התמותה מכל הסיבות.
