לפי ארגון הבריאות העולמי, בשנת 2004 למעלה מ-2 מיליון ילדים ברחבי העולם נפטרו מדלקת ריאות. בשנת 2015 המספר ירד לפחות ממיליון אחד.
הדבר נובע בחלקו מגישה טובה יותר לאנטיביוטיקה ושיפור בתזונת הילדים, אולם מדענים סבורים כי הגורם העיקרי לשיפור הוא החיסונים, שהחלו בתחילת שנות ה-2000 ומכוונים כנגד 23 זנים של החיידק Streptococcus pneumoniae.
כעת, החוקרים מפתחים חיסון חדש, אשר יהיה יעיל כנגד 72 שנה של החיידק הזה, שחוץ מדלקת ריאות גורם גם לדלקת קרום המוח ואלח דם.
כל זן של S. pneumoniae כולל פוליסכרידים מסוימים. חיסונים הקיימים היום, כמו Prevnar 13 ו-Synflorix, מקשרים (ע"י שיתוף אלקטרון) בין הסוכרים האלו לחלבון בשם CRM197. התהליך נקרא קשר קובלנטי ויוצר חיסון יעיל, אשר מעודד את הגוף למצוא ולהילחם בחיידק לפני שמתיישב בגוף.
אף שהחיסון יעיל, יצירת קשר קובלנטי לכל זן של החיידק היא תהליך הדורש זמן יקר.
בנוסף, היות שחיסון מצומד גורם לגוף לחסל כל סוג של החיידק, גם אם אינו תוקף את הגוף.
חיסון נוסף הקיים כיום – Pneumovax 23 – מכיל את 23 הזנים הנפוצים של S. pneumoniae, אולם תגובת החיסון אינה חזקה כמו זו של החיסון Prevnar, מאחר שהסוכרים אינם נקשרים בקשרים קובלנטיים.
החיסון החדש שהחוקרים מפתחים יתקוף רק חיידקים, אשר מתנתקים ממושבתם ומכוונים לגרום למחלה. כך המיקרוביום לא ייפגע וחיידקים מזיקים אחרים לא יוכלו למלא את החלל.
זנים של חיידק S. pneumoniae, שאינם נכללים בחיסונים הקיימים, אחראים ל-7-10% ממקרי מחלות דלקת ריאות, דלקת קרום המוח ועוד מחלות פנאומוקוקליות בילדים בארה"ב.
יש חשש כי המצב ישתנה וזנים אלו יהיו נפוצים יותר.
החיסון החדש ייצור תגובה חיסונים חזקה (כמו Prevnar) ויקל על תוספת הסוכרים (כמוPneumovax), וכך יביא לתגובה חיסונית רחבה.
זאת, בעזרת ליפוזום (בועת שומן מלאת נוזל) שפועל כמאגר לסוכרים. בשל העובדה, שהסוכרים לא קשורים באופן קובלנטי, ייתכן שהליפוזום יוכל לאחסן את כל הסוכרים המזוהים עם זנים שונים של חיידק S. pneumoniae.
בבדיקה בעכברים ובארנבים, החיסון החדש יצר תגובה חיסונית כנגד 72 או למעלה מתוך 90 הזנים הידועים של S. pneumoniae .
