פרוסופגנוזיה מולדת יכולה להיגרם מהבדלים בתבנית הקישוריות בין אזורים מוחיים. כך עולה ממחקר חדש שמובילה פרופ’ גליה אבידן מהמחלקה לפסיכולוגיה והמחלקה למדעי הקוגניציה והמוח באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומרכז זלוטובסקי לחקר המוח, יחד עם הדוקטורנט גדעון רוזנטל והפוסט-דוקטורנטית ד”ר מיכל טנצר, שכולל הדמיה תפקודית של המוח ומדגים שזיהוי פנים תקין תלוי בפעילות מתואמת של כמה אזורים מוחיים.
על פי המחקר, תבנית הקישוריות בין קבוצת אזורי ליבה בחלק האחורי של המוח המעבדת את המאפיינים החזותיים של הפנים, לבין אזורים נוספים קדמיים יותר, המעבדים מאפיינים מופשטים יותר כגון הבעות רגשיות וזיכרונות הקשורים בפנים, הינה קריטית לעיבוד תקין של פנים. פרופ’ אבידן ושותפיה, חברו במחקרם האחרון לפרופ’ אורי חסון מאוניברסיטת פרינסטון, פרופ’ מרלין בהרמן מאוניברסיטת קארנגי מלון וד”ר ארז סימוני מהמכון הטכנולוגי בחולון וממכון וייצמן למדע. המאמר אודות המחקר, שכותרתו “הבדלים טופולוגיים של מעגלים נוירונליים בפרוסופגנוזיה מולדת”, התפרסם לאחרונה בכתב העת eLIFE. את המחקר מימנו הקרן הישראלית למדעים והקרן הלאומית של ארצות הברית למדעים.
