מחלות הפְּרִיוֹנִים (prions) הגיעו לכותרות בשל בהלת מחלת “הפרה המשוגעת” בשנות השמונים והתשעים של המאה ה-20. מחלות הפְּרִיוֹנים הן מחלות ניוון עצביות; סימן ההיכר העיקרי שלהן הוא נזק למבנה המוח, הנעשה נקבובי ומחורר בדומה לספוג. למחלות פְּרִיוֹנים אין טיפול כיום, ולכן חשוב לחקור מה גורם להן וכיצד הן מתפתחות. במחקר חדש יצרו החוקרים פְּרִיוֹן מלאכותי במעבדה ובדקו כיצד הוא מתרבה והורס את המוח לעומת פְּרִיוֹן טבעי. החוקרים למדו כיצד פריונים נוצרים ומתרבים ומה סוגי הנזק הנגרם למוח. מחקר זה עשוי להוביל לפיתוח טיפולים חדשים.
פְּרִיוֹן מלאכותי במעבדה
מחלת הפְּרִיוֹנים השכיחה ביותר באדם היא מחלת קרויצפלד-יעקב. שלא כמו מחלות ניוון עצביות שכיחות יותר,כמו אלצהיימר ופרקינסון, מחלות הפריונים הן מידבקות. בניגוד למחלות הנגרמות מחיידקים או מנגיפים, מחלות הפריונים נגרמות על ידי חלבון עמיד במיוחד, שאינו נהרס גם בבישול, ולכן אכילת בשר נגוע גורמת להידבקות במחלה. החלבון הפגום מסוגל לקשור את החלבון התקין ולשנות גם את צורתו לצורה הפגומה. עם זאת, גורם ההדבקה העיקרי בעשורים האחרונים הוא טיפולים רפואיים, כגון השתלות או ניתוחי מוח עם ציוד לא נקי.
מאת ד”ר גל חיימוביץ’
