השערת החוקרים הייתה כי סוכרלוז, או הממתיק המלאכותי שנמצא בממתיקים דלי קלוריות, ישפיע על התגובה המטבולית של אנשים בעלי משקל בינוני ושל אלו החיים עם השמנת יתר, באופן שונה.
כדי לבחון את ההשערה שלהם, החוקרים ביקשו מ- 21 משתתפים – 10 עם משקל תקין ו -11 עם השמנת יתר – לבצע בדיקת העמסת סוכר לאחר נטילת גלוקוז וסוכרלוז.
עבור אנשים עם “משקל תקין”, בליעת הסוכרלוז הביאה לירידה צנועה ברמות האינסולין במהלך השעה הראשונה ועלייה ברגישות לאינסולין של כ- 50%, מדווחים החוקרים.
לעומת זאת, כאשר אנשים עם השמנת יתר בלעו את הממתיק, רמת האינסולין שלהם עלתה הרבה יותר לעומת כאשר שתו מים מזוקקים או כאשר רק טעמו את הממתיק.
“למרות שתגובות האינסולין לטעימות או לבליעת הסוכרלוז היו דומות בקרב נבדקים עם משקל תקין, התגובות הללו היו שונות מאוד אצל אנשים עם השמנת יתר”, ציינו החוקרים”. לכן אנו משערים כי ההשפעות של צריכת סוכרלוז עלולות להופיע רק אצל אנשים עם השמנת יתר.”
באופן מסקרן, ובניגוד לציפיות החוקרים, נמצא כי גם לטעימת הממתיק (ללא בליעתו) הייתה השפעה מטבולית.