אוכלוסיית תאים הנמצאים בתוך גידולים של סרטן השד מכילה תת-אוכלוסיות שונות, שאופיין ופעילותן משתנה ככל שהגידול הסרטני מתפתח ושולח גרורות. כך גילו חוקרים ממכון ויצמן למדע. הממצאים עשויים לעזור בפיתוח טיפולים חדשים וכן בהערכת סיכויי ההישרדות של החולות.
גידולים סרטניים נוצרים כאשר תאים מתחילים להתחלק מהר וללא בקרה. האבחון של סוג הסרטן ומידת האלימות שלו – וכנגזרת מכך סיכויי ההישרדות של החולים – נעשים בעיקר על סמך אפיון התאים הסרטניים עצמם. גם הטיפולים למחלה מיועדים לפגוע בתאים הסרטניים, או לגרום להפעלת תאי מערכת החיסון נגד תאי הסרטן.
אולם בשני העשורים האחרונים מתברר יותר ויותר שתאי הסרטן מושפעים מתאים שנמצאים בסביבתם הקרובה ואף בתוך הגידול עצמו. בשנים האחרונות התגלתה סוג תאים בעל חשיבות רבה להתפתחות גידולים סרטניים – פִיבְּרוֹבְּלַסְטִים הקשורים לסרטן (CAFs, קיצור של Cancer associated fibroblasts). פיברובלסטים, או תאי סיב, הם תאים של רקמת חיבור, שאחראים בין השאר על ייצור חלבונים כמו קוֹלָגֶן, החיוניים לבנייה של רקמות, וכנראה גם להתפחותם של גידולים סרטניים.
מאת גל חיימוביץ’
