חוקרים מנסים פתרון חריג למשבר האופיואידים הקטלני בארצות הברית: שימוש במערכת החיסון כדי לנטרל את הקטלניות של הסם.
טריניטי ריפלי בת ה-18 ממרילנד שבארצות הברית הייתה בחורה חברותית, פסנתרנית מחוננת שאהבה משחקי לוח. בדצמבר 2023 נטלה טריניטי כדור נגד כאבים, ששווק בתור התרופה פרקוסט, שמכילה אוקסיקודון ופרצטמול (אקמול). אולם הכדור שהיא לקחה יוצר ללא ידיעתה במעבדת סמים פיראטית לייצור סמים, ואף על פי שהוא נראה כמו כל משכך כאבים רגיל היה בו גם חומר שלישי: פנטניל. התוצאה הייתה טרגית: זמן קצר לאחר שטריניטי בלעה את הכדור היא מתה ממנת יתר – מכדור אחד בלבד.
סיפורה של טריניטי הוצג בעדות של הסנטור האמריקאי כריס ון-הולן (van Hollen) בפני ועדה של הסנאט, לצד עדויות נוספות שחשפו את הסכנה הטמונה בפנטניל. אחרי מותה אמר אביה של טריניטי, “אני יוצא מדעתי מהמחשבה שמספיק כדור אחד כדי להרוג”. למרבה הצער, טריניטי אינה היחידה. נתונים שנאספו על תמותה של בני נוער בארצות הברית ממנת יתר של פנטניל בשנים 2021-2019 מגלים שברוב הגדול של המקרים – 65 אחוז – אין שום תיעוד לכך שקורבנות הסם השתמשו קודם לכן בפנטניל, ועל אחת כמה וכמה שהיו מכורים לו.
סם לא תמים
פנטניל הוא חומר סינתטי נוגד כאב ממשפחת האופיואידים, שניתן כתרופה לכאבים חמורים ונצרך גם כסם משנה תודעה. הפנטניל חזק יותר ממורפין (מורפיום) ומהרואין, אף על פי שהוא פחות מוכר מהם. עקב עוצמתו, אפילו כמות זעומה של שני מיליגרם (אלפיות הגרם) פנטניל עלולה לגרום לנזקים חמורים ואפילו למוות ממנת יתר. הסכנה גדולה במיוחד עבור נרקומנים ואנשים אחרים שצורכים סמי רחוב, שכן ייתכן שבחומר שהם צורכים עורבבה כמות בלתי ידועה של פנטניל.
נוסף על פעולתו כמשכך כאבים, הפנטניל משפיע גם על מרכז הנשימה בגזע המוח. זהו אזור שמפקח על הנשימה ואיננו שולטים בו באופן רצוני – הרי איננו יכולים להחליט להפסיק לנשום. עקב השפעת הפנטניל, רגישות המוח לרמות הפחמן הדו-חמצני בדם פוחתת והוא לא מעביר פקודה לנשום עוד אוויר עשיר בחמצן גם כשהן עולות. דיכוי הנשימה הוא הסיבה לכך שהסם כל כך קטלני. נכון להיום פנטניל הוא הגורם המוביל למוות ממנת יתר בארצות הברית, ומספר קורבנותיו גבוה פי 18.5 מהרואין.
עוצמת ההשפעה של הפנטניל נובעת מהמבנה הכימי שלו. המולקולה מסיסה בשומן ולכן עוברת בקלות יחסית ובמהירות את מחסום הדם-מוח, ומשפיעה על מערכת העצבים המרכזית מהר יותר ממורפין ומהרואין. במקרה של מנת יתר, טיפול מהיר בנלוקסון (נרקן), עשוי להציל חיים – מדובר בחומר שנקשר לקולטנים האופיואידיים ומונע מהסם להיקשר אליהם בעצמו. החומר ניתן בזריקה או כתרסיס, ויפעל רק בנוכחות אופיואידים.
הפנטניל פועל במוח בדומה לשאר החומרים ממשפחת האופיואידים: הוא נקשר לקולטנים בתאי עצב מסוימים במוח וכך יוצר אפקט שמעכב את הפעילות החשמלית בתא, ומונע ממנו להעביר אותות לשאר אזורי המוח. בנוסף הוא מונע שחרור של מוליכים עצביים שמעבירים אותות של כאב, למשל גלוטמט. בניגוד להרואין, השימוש בפנטניל חוקי, עם מרשם. הוא משווק במדבקות, טבליות או תרסיס לאף וניתן לחולים הסובלים מכאב כרוני קשה, לדוגמה בשלבים מתקדמים של סוגים מסוימים של סרטן. פרמדיקים וחובשים נושאים עליהם פנטניל, למשל בצורת סוכריה למציצה, כדי להקל במהירות את כאביהם של פצועי תאונות וחבלות אחרות.
נוסף על שיכוך כאבים, פנטניל משפיע על המסלול המזו-לימבי: מסלול במוח שמערב את המוליך העצבי דופמין ויוצר תחושות הנאה, עונג ומוטיבציה. בדומה להרואין ואופיואידים אחרים, פנטניל יוצר תחושת אופוריה חזקה ונצרך גם למטרה זו, בנפרד משימושו כמשכך כאבים. המסלול המוחי הזה הוא חלק ממערכת התגמול במוח, שיוצרת קישורים בין גירויים מסוימים במציאות לבין תחושת ההנאה שאנשים חווים בעקבותיהן, ומעוררת כך מוטיבציה להשיג עוד ועוד מהדבר שגרם להרגשה הטובה. זו הסיבה לכך שפנטניל הוא חומר ממכר מאוד.
מתן לא מבוקר של פנטניל לשיכוך כאבים הוליד את משבר האופיואידים בארצות הברית. מערכת הבריאות עודדה רופאים לרשום למטופליהם משככי כאבים חזקים, כמו פנטניל, לפעמים ללא צורך רפואי אמיתי. רבים מהם פיתחו התמכרות ותלות הולכת וגוברת בתרופה, עד כדי כך שעברו לצרוך אותה באופן פרטי, כסם רחוב. רבים מצאו את עצמם מוציאים את כל חסכונותיהם על הסם, מאבדים את עבודתם ומתנכרים למשפחתם ולחבריהם.
אחת מקורבנות משככי הכאבים החזקים היא העיתונאים קתרין קמפ. בספרה “מכורה למשככי כאבים: מהרס לגאולה” היא סיפרה שהחלה לצרוך משככי כאבים כשרופא המשפחה רשם לה אותם בעקבות דלקת בלבלב. בהמשך היא חוותה פרידה קשה והחלה להעלות את המינון בהדרגה, במחשבה ש”רק עוד אחד לא יזיק”. כך היא הגיעה ממינון של שמונה כדורים ביממה לשלושים. קמפ התמכרה לפנטניל ונעשתה נואשת, חייה סבבו סביב השגת עוד ועוד מרשמים לתרופה, משום שהיתה מבועתת מתסמיני הגמילה.
חיסון נגד התמכרות
כעת נמצא בפיתוח חיסון חדש שנועד למנוע את המעבר המהיר של פנטניל למוח. כבר בשנת 2009 פורסם מאמר שבחן את יעילות החיסון הזה על חולדות. נמצא שבעקבות החיסון החולדות ייצרו בגופן נוגדנים ספציפיים נגד פנטניל, אך לא נגד חומרים אופיאטיים אחרים כמו מורפיום, אוקסיקודון ומתאדון, כך שהוא לא מונע מתן טיפול יעיל אחר נגד כאבים. אחרי החיסון, פנטניל חדל לשכך את כאביהם של המחוסנים. רמות הפנטניל במוח החולדות שחוסנו היו נמוכות מאוד לעומת אלה שלא חוסנו. כשהזריקו לחולדות מנות הולכות וגדלות של פנטניל, החולדות שלא חוסנו הפגינו קשיי נשימה, ואילו המחוסנות נשמו כרגיל ורמת ריווי החמצן בדמן הייתה רגילה.
החיסון, שמפתחת חברת הביוטכנולוגיה ARMR, מבוסס על מולקולה סינתטית קטנה של פנטניל, שנבנתה כך שהיא אינה יכולה לעורר תחושת אופוריה או לשכך כאב. אליה חיברו שתי מולקולות של רעלנים לא פעילים ממקור חיידקי – רעלן שמקורו בחיידקי דיפתריה ורעלן נוסף שמייצרים חיידקי E. Coli. הרעלנים אינם פעילים ולכן אינם מסוכנים, אך מעוררים את מערכת החיסון להגיב נגדם. השילוב שלהם עם פנטניל גורם למערכת החיסון לייצר נוגדנים שנקשרים לפנטניל ומונעים ממנו לחדור למוח ולהיקשר לקולטנים של תאי העצב. מאחר שהוא לא יגיע למוח, הוא לא ייצור תחושת אופוריה וגם לא ידכא את הנשימה של המשתמשים. בהיעדר אופוריה לא תהיה להם מוטיבציה לצרוך את הסם, והיות שמערכת התגמול לא תופעל, הם גם לא יוכלו להתמכר אליו. ניסוי קליני ראשון בחיסון, שיכלול כמה עשרות בני אדם, החל במרץ בליידן שבהולנד.
עבור טריניטי ריפלי, ועוד רבים אחרים, ההתפתחויות החדשות במחקר מגיעות מאוחר מדי. אך אם הניסוי הקליני יעלה יפה, ייתכן שבעתיד הלא רחוק יהיה לרשותנו חיסון שיסייע למשתמשי פנטניל להיגמל מתלותם בתרופה, ואף יגן על פרמדיקים ואנשי צוות רפואי אחרים שחשופים לחומר במסגרת עבודתם, בייחוד בטיפולי חירום בשדה הקרב או בתאונות. אם זה יקרה, כדור אחד לא נכון כבר לא יהיה גזר דין מוות.
מאת: ד”ר עדי יניב
באדיבות מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
https://davidson.weizmann.ac.il/
