מחקר, שפורסם ב־European Journal of Preventive Cardiology, בחן כיצד דלקת כרונית, גורמים סביבתיים וגנטיקה קשורים לשינויים במבנה הלב ולסיכון לאירועים קרדיווסקולריים.
החוקרים ניתחו נתונים מ-UK Biobank, כולל 488,079 משתתפים עם מדידות מטבולומיות ופרוטאומיות. רמת הדלקת הוערכה באמצעות מדד GlycA, ובדיקות MRI לבביות שימשו להפקת 33 מדדים של מבנה ותפקוד הלב.
רמות GlycA גבוהות נקשרו לנפח סוף־דיאסטולי ולנפח פעימה נמוכים יותר בחדר השמאלי, לצד עלייה מפצה בקצב הלב. בקרב בעלי רמות GlycA הגבוהות ביותר נמצא סיכון גבוה ב־43% לאירועים קרדיווסקולריים משמעותיים, לעומת הרמה הנמוכה ביותר.
עורכי המחקר זיהו 80 חלבונים דלקתיים, ובהם מסלולי IL-1 ו-TNF, שעשויים לתווך חלק מהקשר בין דלקת לשינויים לבביים.
