ב־5 בדצמבר 2025, Advisory Committee on Immunization Practices (ACIP), הוועדה המייעצת לחיסונים של Centers for Disease Control and Prevention (CDC) בארה״ב, הצביעה ברוב של 8–3 לבטל את ההמלצה האוניברסלית לחסן כל תינוק ב־Hepatitis B (HBV) בלידה.
לפי ההמלצה החדשה: חיסון בלידה יינתן רק לתינוקות של אימהות שנמצאות חיוביות לנגיף או כאשר סטטוס האם לא ידוע.
לגבי תינוקות אחרים, ההחלטה תהיה “בהסכמה אישית (shared decision-making) בין ההורים והרופא, והמנה הראשונה תוקדם רק מגיל חודשיים ומעלה.
לאחר סקר עצמאי של למעלה מ־400 מחקרים, נמסר כי מדיניות החיסון בשגרה מאז 1991 עם מנה בלידה, הורידה את שיעור ההדבקה בילדים ביותר מ־95%.
מתנגדי השינוי, כולל מומחים למחלות זיהומיות ובריאות הציבור, הזהירו כי ההחלטה עלולה “להחזיר אחורה” עשרות שנות התקדמות: ילדים עשויים להידבק בילדות, לפתח זיהום כרוני, שחמת או סרטן כבד.
המצב בישראל ללא שינוי, עם מדיניות יציבה
בעוד שבארה״ב מתבצע שינוי משמעותי, בישראל נשמרת מדיניות של חיסון אוניברסלי לכל תינוק: המנה הראשונה של חיסון צהבת B ניתנת בתוך 12 שעות מהלידה כחלק מסל החיסונים הרגיל.
בישראל גם נהוג במקרים של אימהות נשאיות או סטטוס לא-ידוע, לתת גם חיסון וגם HBIG (אימונוגלובולין), לפי הפרוטוקול.
המדיניות בישראל מתחשבת גם בפגים / תינוקות במשקל נמוך, עם נהלים מותאמים.
מדיניות שכזו מבוססת על עיקרון של מניעה מירבית ואחידה, מתוך הכרה כי זיהום מוקדם בילדות עלול להפוך לזיהום כרוני, עם סיכונים עתידיים משמעותיים.
המסקנה: ארה”ב מיישמת קו שונה לחלוטין וישראל שומרת על מדיניות עקבית
בארה״ב, בעקבות ההצבעה האחרונה, נשקפת תפנית רדיקלית בגישה: מעבר מדלקת חיסונית אוניברסלית בגיל לידה לגישה מבוססת בחירה אישית.
בישראל, נמשכת המדיניות העקבית ומבוססת הראיות, שמעדיפה חיסון מיד בעת הלידה כדרך בטוחה ויעילה להגן על תינוקות.
המצב מדגיש את ההבדלים במדיניות חיסונים בין מדינות, וקובע שישראל מעריכה את הסיכון בגישה פרואקטיבית, בעוד בארה״ב מתהווה שינוי של מדיניות ציבורית בעקבות לחצים/שינויים פוליטיים.
