המחקר הנוכחי בחן את הקשר בין ירידה ממושכת במשקל וההיארעות של פרפור פרוזדורים.
נבדקו כ-64 אלף איש ללא פרפור פרוזדורים, שעברו מדידות של גובה ומשקל בשנים 2006-2007 ו-2010-2011. שינויים במשקל הוערכו כשינויים ב-BMI, במשקל הגוף ובאחוז השינויים במשקל. היארעות של פרפור פרוזדורים הוערכה באמצעות בדיקות אק”ג פעם בשנתיים.
לאורך חציון של עשר שנים, 583 נבדקים פיתחו פרפור פרוזדורים. בהשוואה ל-BMI יציב, ירידה ב-BMI הייתה קשורה עם הפחתה בסיכון, בעוד שעלייה ב-BMI הייתה קשורה עם סיכון מוגבר. בדומה, ירידה של 10 ק”ג ומעלה במשקל הייתה קשורה עם הפחתה בסיכון, בעוד שעלייה של 10 ק”ג ומעלה במשקל הייתה קשורה עם סיכון מוגבר.
הממצאים היו עקביים גם על רקע הגדרות שונות של שינויים אחוזיים.
