המאמר מתבסס על ממצאים מ- Global Mind Project סקר מקוון בינלאומי גדול שבו השתתפו כמעט שני מיליון אנשים מ-163 מדינות. המשתתפים מדווחים על גיל שבו קיבלו לראשונה סמארטפון, ומהם נערך מדד הנקרא Mind Health Quotient (MHQ) שמעריך מצב בריאות הנפש הכולל — תחושות חברתיות, רגשיות, קוגניטיביות, ולפיזיות.
המטרה של המחקר הייתה לבדוק האם קבלת סמארטפון בגיל צעיר (לפני גיל 13) קשורה לתוצאות ירודות בבריאות הנפש בגילאים 18-24.
הממצאים העיקריים
- קורלציה בין גיל קבלת סמארטפון לבריאות הנפש בגיל צעיר-בוגר
אלה שקיבלו את הסמארטפון לפני גיל 13, במיוחד בגיל 12 או צעיר יותר, מקבלים ציוני MHQ נמוכים באופן משמעותי בהמשך חייהם בהשוואה לאלה שקיבלו את הסמארטפון בגיל מאוחר יותר.
רואים מגמה שככל שקיבלו את הסמארטפון בגיל מוקדם יותר, הציונים נמוכים יותר. למשל, ככל הנראה מי שקיבלו סמארטפון בגיל 5 היו בסביבות ממוצע MHQ קרוב ל-1, לעומת אלה בגיל 13 ומעלה שציוניהם עומדים על “מעל 30.
- תסמינים קשים יותר
בין התסמינים שמופיעים יותר אצל מי שקיבלו סמארטפון מוקדם היו מחשבות אובדניות, התקפות זעם (aggression), נתק מן המציאות (detachment from reality), ואף הזיות.
- פערים בין המינים
נמצא כי נשים מתמודדות עם ירידה גדולה יותר במדד הבריאות הנפשית בהשוואה לגברים, מבחינת אחוז המשתתפים שמציגים סימנים של מצוקה כשהם נבחנים לפי מדד. MHQ
אצל הנשים שיש להם ציוני MHQ שליליים (שמסמנים חמשv תסמינים חמורים ומעלה) האחוז גבוה יותר לעומת הגברים.
הממצאים מראים שיש ירידה בביטחון העצמי, בדימוי העצמי, בחוסן הרגשי, ובתחושת הערך העצמי הבולטת במיוחד אצל נשים; אצל גברים יש ירידה ביציבות רגשית, בכמות השלווה, באמפתיה וכו'.
- גורמים מתווכים
החוקרים בדקו מה יכול להסביר את הקשר בין קבלת הסמארטפון בגיל צעיר לבריאות נפש ירודה בגיל מאוחר יותר, ומצאו מספר גורמים “מתווכים” משמעותיים:
- גישה מוקדמת לרשתות חברתיות (social media) – , אחד הגורמים המרכזיים שמסבירים כחלק גדול מההקשר הזה.
- יחסים משפחתיים חלשים — כ־13% מההקשר מוסברים בזיקה ליחסים משפחתיים שמרמזים על קונפליקטים, פחות תמיכה, פחות פעילות חיובית.
- בריונות באינטרנט (cyberbullying) — כ־10%.
- הפרעות שינה — השפעה של כ־12% מההקשר.
המשמעויות המעשיות והמסקנות
-
- החוקרים מזהירים שהמגמה של קבלת סמארטפון בגיל מאוד מוקדם וכניסה מוקדמת לעולם הרשתות החברתיות, במיוחד באינטראקציות שכוללות אלגוריתמים, חשיפה לתוכן שמופץ באופן אוטומטי, חשיפה לבריונות, יכולה להשפיע לרעה על דור העתיד מבחינת בריאות הנפש.
- הם קוראים למדיניות שמיישמת את עקרון הזהירות: כלומר, לא רק חינוך והסברה, אלא גם חוקים ורגולציה שיקבעו גיל מינימום (כדוגמת חוקים שמגבילים גיל לגישה לאלכוהול או טבק) לשימוש בסמארטפונים ובמיוחד לרשתות חברתיות.
כמה הצעות פרקטיות כוללות:
-
- חינוך חובה על דיגיטליות ובריאות הנפש לתלמידים, להורים, לבתי ספר.
- אכיפת כללים לגיל המינימום ברשתות החברתיות. לבדוק האם משתמשים קטנים נכנסים לפלטפורמות בלי שהגיל שלהם מתאים, ולהטיל אחריות על החברות שמפעילות את הפלטפורמות.
- הגבלת הגישה לפלטפורמות חברתיות- אפשר לחשוב על שלבים או הגדרות שמגבילות חשיפה, במיוחד בתכנים שעלולים להיות מזיקים.
- הגבלות הדרגתיות לשימוש בסמארטפון עצמו – לא לתת מיד סמארטפון חופשי, לשלוט בדקות שימוש, לבדוק אפליקציות וגישה לאינטרנט בהתאם לגיל.
חוזקות, מגבלות ואתגרים
חוזקות:
- סקר רחב – כמעט שני מיליון משתתפים מ־163 מדינות, מה שמספק נתונים שמייצגים תרבויות, שפות וסביבות שונות.
- שימוש במדד כולל שמעריך לא רק דיכאון או חרדה אלא מגוון של תחומים — רגשות, קוגניציה, איכות חיים.
מגבלות:
- מדובר בסקר ולא במחקר ניסויי או מעקב שמראה סיבה ותוצאה. קשה לדעת אם הסמארטפון גורם לנזק, או שיש גורמים אחרים שמביאים גם לקבלת סמארטפון מוקדם וגם לתוצאות פסיכולוגיות פחות טובות.
- יתכן שיש הטיה בזיכרון — אנשים מדווחים מה היה הגיל שבו קיבלו סמארטפון, אולי הם לא ממש זוכרים.
- לא תמיד ניתן לבודד את כל הגורמים המשפיעים — למשל סביבה חברתית, כלכלית, חינוך, טיפול קהילתי.
- קשה למדוד כמה כל אחד מהגורמים המתווכים (כמו רשתות חברתיות, הפרעות שינה וכו') תורם דווקא מהסמארטפון עצמו לעומת גורמים אחרים בסביבה.
סיכום
המחקר מציב קריאה חשובה למחשבה מחודשת על השימוש בסמארטפונים בקרב ילדים צעירים, במיוחד לפני גיל 13. הוא מצביע על קשר חזק בין קבלת המכשיר בגיל מוקדם לבין תוצאות שליליות בבריאות הנפש בגיל 18-24: ירידה בתחושת הערך העצמי, דימוי עצמי נמוך, יותר מחשבות קשות (כולל מחשבות אובדניות), נתק מהמציאות, בריונות ברשת, הפרעות שינה וקשיים בקשרים חברתיים.
בה בעת, לא מדובר בראיה חותכת שמראה שמרגע שקיבלת סמארטפון בשלב מוקדם, חייב להיות נזק, אלא יש הרבה משתנים שמתווכים, וחלק מהקשיים אולי קשורים בגורמים סביבתיים, חינוכיים או חברתיים. עם זאת, ההמלצות ברורות: חשיבה מחודשת על מדיניות ציבורית, חינוך והגבלה הדרגתית של הגישה לרשתות החברתיות ולסמארטפון, במיוחד לילדים צעירים.