הקשר בין דפוסי הפעילות הגופנית בשעות הפנאי והסיכון לתמותה, תחלואה קרדיווסקולארית וסרטן

פעילות גופנית המבוצעת פעמיים בשבוע בלבד עשויה לסייע להפחית את הסיכון לתמותה, כך מצא מחקר תצפית שפורסם ב- JAMA Internal Medicine.

במסגרת המחקר נבדקו כ- 64,000 מבוגרים בריטים מגיל 40 ומעלה שדיווחו על רמת הפעילות הגופנית שלהם מספר פעמים בין השנים 1994-2008. רמת הפעילות הגופנית הוגדרה כדלהלן:

• לא פעילים: לא מבצעים פעילות גופנית ברמה בינונית או נמרצת.
• לא פעילים באופן מספיק: <150 דקות/שבוע של פעילות גופנית ברמה בינונית ו- <75 דקות/שבוע של פעילות גופנית מאומצת.
• "לוחמי סוף השבוע": ≥150 דקות/שבוע של פעילות גופנית ברמה בינונית או ≥75 דקות/שבוע של פעילות גופנית נמרצת ב-1-2 הזדמנויות.
• פעילות גופנית סדירה: ≥150 דקות/שבוע של פעילות גופנית ברמה בינונית או ≥75 דקות/שבוע של פעילות גופנית נמרצת ב- 3 הזדמנויות ומעלה.

לאורך 9 שנות המעקב, 8800 נבדקים נפטרו, כולל 2800 ממחלות קרדיווסקולאריות, ו- 2500 מסרטן. בהשוואה למבוגרים לא פעילים, מבוגרים שהוגדרו כלא פעילים באופן מספיק ולוחמי סוף השבוע הציגו סיכון נמוך יותר (מובהק סטטיסטית) לתמותה מכל הסיבות (30%) וממחלות קרדיווסקולאריות (40%). פעילות גופנית סדירה הפחיתה את הסיכון במעט יותר. ההפחתה בסיכון לתמותה מסרטן נעה בין 14% בקרב מבוגרים לא פעילים באופן מספיק ל- 21% בקרב המבוגרים שביצעו פעילות גופנית סדירה.