נבקש להביא לידיעתכם כי תיקון סעיף 5 בפקודת הרוקחים [נוסח חדש], תשמ”א-1981 שפורסם לאחרונה, הסמיך את שר הבריאות לקבוע תנאים למתן רישיון למבקש שהוא שבעל תואר אקדמי ברוקחות וניסיון בעבודה ממדינת חוץ.
בהתאם לסמכות שנקבעה בפקודה, מפרטות תקנות הרוקחים (תנאים למתן רישיון), תשע”ח-2017 את התנאים למתן הרישיון ברוקחות בישראל.
על פי הפקודה והתקנות, יהיו זכאים לקבלת רישיון רוקחים שעסקו במשך שלוש שנים במהלך ארבע השנים שקדמו למועד הגשת הבקשה ברוקחות בחו”ל, ובכפוף לשאר התנאים כגון עבודה בפיקוח במשרה מלאה וכי הרוקח המורשה פעל על פי הוראותיו של הרוקח האחראי ונכח בעת עבודתו, במשך שנה בבית מרקחת שהמנהל אישר.
עוד קובעות התקנות את הכללים למה נחשב עיסוק כדין במדינת חוץ וכן את התנאי בו רוקח שנכשל בבחינות בעבר, לא יוכל לקבל רישיון ללא מעבר של הבחינה.
רצ”ב הטפסים:
טופס בקשת בית מרקחת לאישור פיקוח על מבקשים בעלי ניסיון ותואר ברוקחות מחו”ל
טופס אישור עיסוק תחת פיקוח למבקשים בעלי ניסיון ותואר ברוקחות מחו”ל
להלן פירוט החקיקה הרלונטי:
פקודת הרוקחים [נוסח חדש], תשמ”א-1981
רישוי רוקחים ממדינת חוץ (תיקון מס’ 26) תשע”ז-2017
5א. (א) שר הבריאות, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת שמונתה לפי סעיף 5ב ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע תנאים למתן רישיון למבקש שהוא בעל תואר אקדמי ברוקחות ממדינת חוץ שהוכר לפי חוק
זה, שהתקיימו בו כל אלה:
(1) הוא בעל רישיון או תעודה הנדרשים לעיסוק ברוקחות במדינת חוץ;
(2) הוא עמד בבחינה שעניינה דיני רוקחות, כפי שקבע המנהל;
(3) הוא עסק כדין וברמה מקצועית הולמת ברוקחות לאחר קבלת הרישיון או התעודה, במשך שלוש שנים לפחות, במהלך ארבע השנים שקדמו למועד הגשת הבקשה;
(4) הוא עסק ברוקחות בישראל במשך שנה בפיקוח רוקח מורשה, שאינו קרובו, שהוא בעל ניסיון ברוקחות של חמש שנים לפחות בישראל ואשר המליץ עליו לקבלת רישיון,
והכול להנחת דעתו של המנהל; לעניין זה, “קרוב” – בן זוג, לרבות ידוע בציבור, הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, לרבות חורג או מאומץ.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א)(4), עסק המבקש ברוקחות כאמור בסעיף קטן (א)(3) בתקופה שלא פחתה משנתיים ולא עלתה על שלוש שנים, במהלך שלוש השנים שקדמו להגשת הבקשה – יעסוק ברוקחות בפיקוח כאמור
בסעיף קטן (א)(4) במשך שנתיים.
(ג) לא עמד המבקש בתנאים האמורים בסעיף זה, יידרש לעמוד בבחינת רישוי או כל בחינה אחרת כפי שיקבע המנהל כאמור בסעיף 4.
ועדה מייעצת (תיקון מס’ 26) תשע”ז-2017
5ב. (א) שר הבריאות ימנה ועדה מייעצת לעניין רישוי רוקחים ועוזרי רוקחים ובה חמישה חברים, והם: רוקח עובד משרד הבריאות והוא יהיה יושב ראש הוועדה, שני רוקחים נציגי הארגונים המייצגים את המספר הגדול ביותר של רוקחים, רוקח חבר הסגל האקדמי בבית ספר לרוקחות בישראל ונציג ציבור שאינו רוקח, בעל רקע בתחום הרוקחות; חברי הוועדה המייעצת, למעט היושב ראש, לא יהיו מקרב עובדי משרד הבריאות.
(ב) השר ימנה לכל חבר ממלא מקום.
(ג) המנהל רשאי להשתתף בכל ישיבות הוועדה המייעצת.
(ד) הוועדה המייעצת תייעץ לשר הבריאות או למנהל, בין השאר בנושאים אלה:
(1) הכרה בתארים שנתנו מוסדות להשכלה גבוהה בחוץ לארץ;
(2) פיקוח על רוקחים;
(3) פטור מבחינות רישוי.
(ה) הוועדה המייעצת תקבע את סדרי עבודתה.
(ו) תקופת כהונתו של חבר הוועדה המייעצת תהיה חמש שנים מיום מינויו, וניתן לשוב ולמנותו לתקופת כהונה אחת נוספת; חבר הוועדה שתקופת כהונתו תמה יוסיף לכהן בתפקידו עד למינוי חבר ועדה אחר במקומו.
תקנות הרוקחים (תנאים למתן רישיון), תשע”ח-2017
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 5א(א) ו-67 לפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ”א-1981 (להלן – הפקודה), לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
1. נוסף על התנאים הקבועים בסעיף 5א לפקודה, תנאים למתן רישיון למבקש שהוא בעל תואר אקדמי ברוקחות ממדינת חוץ שהוכר לפי הפקודה (להלן – המבקש) הם כי –
(1) המבקש לא נכשל בבחינת רישוי או בבחינה אחרת לפי סעיף 4 לפקודה, לרבות בחינה כאמור שהתקיימה לפני תחילתן של תקנות אלה;
(2) הרוקח המורשה שפיקח על המבקש כאמור בסעיף 5א(א)(4) לפקודה, למעט רוקח מורשה שהוא רוקח אחראי, פעל בהתאם להוראות הרוקח האחראי עליו; בפסקה זו, “הרוקח האחראי” – כמשמעו בסעיף 10 לפקודה.
2. (א) עיסוק ברוקחות במדינת חוץ ייחשב עיסוק כדין כאמור בסעיף 5א(3) לפקודה, אם המבקש הוכיח כי עסק ברוקחות בבית מרקחת במדינת חוץ ובלבד שהציג אישורים אלה:
(1) אם בית המרקחת נדרש לפעול תחת רישיון או תעודה לפי הדין החל באותה מדינה – רישיון או תעודה תקפים של בית המרקחת בשנים שבהן עסק ברוקחות;
(2) תלושי שכר או אישור המעסיק על עיסוקו לרבות לגבי תקופת ההעסקה וחלקיות המשרה שבה עבד בתקופת העיסוק או תשלום לרשויות המס על שם המבקש בתקופת העיסוק;
(3) אם באותה מדינה קיים פנקס עבודה – רישום העיסוק בפנקס העבודה.
(ב) המנהל רשאי לדרוש מהמבקש, בכתב ובאופן מנומק, כל אישור אחר הנדרש להוכחת העיסוק ברוקחות, בתקופה שלה טוען המבקש, להנחת דעתו.
3. (א) עיסוק ברוקחות בישראל ייחשב עיסוק ברוקחות בפיקוח רוקח מורשה כאמור בסעיף 5א(א)(4) לפקודה, אם התקיימו כל אלה:
(1) המנהל אישר מראש את בית המרקחת כמקום שבו המבקש יעסוק ברוקחות בישראל;
(2) הרוקח המורשה אישר, במסגרת המלצה שנתן כאמור בסעיף 5א(א)(4) לפקודה, כי המבקש עבד בהיקף של משרה מלאה בתקופת העיסוק בפיקוח באותו בית מרקחת לפי הסעיף האמור;
(3) הרוקח המורשה אישר, במסגרת המלצה שנתן כאמור, כי הוא נכח בעת עבודתו של המבקש ופיקח עליו;
(4) הרוקח האחראי אישר כי הרוקח המורשה פעל בהתאם להוראותיו כאמור בתקנה 1(2); פסקה זו לא תחול אם הרוקח המורשה הוא רוקח אחראי.
(ב) בתקנה זו, “משרה מלאה בתקופת העיסוק בפיקוח” – לרבות היקף עבודה שלא יפחת מ-124 שעות עבודה בחודש כמפורט להלן:
(1) למבקש הנדרש לתקופת עיסוק בפיקוח של שנה לפי סעיף 5א(א)(4) לפקודה – בתקופה של שנה וחצי;
(2) למבקש הנדרש לתקופת עיסוק בפיקוח של שנתיים לפי סעיף 5א(ב) לפקודה – בתקופה של שלוש שנים.
(ג) המנהל רשאי לאשר בית מרקחת כמקום עיסוק ברוקחות כאמור בתקנת משנה (א)(1) בהתחשב, בין השאר, בסוגים של הפעולות המקצועיות המבוצעות בבית המרקחת והיקפן, בתכנית ההעסקה של המבקש ובממצאי פעולות
פיקוח שבוצעו בבית המרקחת.
(ד) בתקופת העיסוק בפיקוח כאמור בסעיף 5א(א)(4) לפקודה, יראו מבקש לפי תקנות אלה כאילו קיבל רישיון לעבוד כעוזר רוקח כאמור בסעיף 5 לפקודה, לכל דבר ועניין.
ההודעה הועברה ע”י משרד הבריאות
