המונח “senescence”, שמשמעותו הזדקנות, נטבע ב-1961 כדי לתאר סוג תאים לא מתחלקים שמתחילים לפלוט מתוכם מאות חלבונים ומתניעים תהליכים נוגדי תמותה. תא מזדקן נמצא במעין “איזור דמדומים”: אינו מת לגמרי אך גם אינו מתחלק כפי שהיה כאשר היה בשיאו. לדברי מנואל סראנו (Serrano) מהמכון למחקר ביו רפואי בברצלונה, שחקר את התאים המזדקנים במשך 25 שנים, הם היו במשך שנים תעלומה.
“לא היינו בטוחים אם התאים עושים משהו חשוב”, הוא אומר. אף שתאים מזדקנים משתקים את היכולת שלהם עצמם להתרבות, הם נשארים פעילים מבחינה מטבולית ומוסיפים למלא תפקודים תאים בסיסיים. עד לאמצע העשור הקודם, התפיסה העיקרית לגבי הזדקנות היתה שהיא דרך לעצור את הגדילה של תאים פגועים על מנת לדכא גידולים. כיום ידוע, שכאשר תא עובר מוטציה או נפגע, הוא חדל להתחלק – כדי להימנע מלהעביר את הנזק לתאי בת שלו שנוצרים מחלוקתו.
