התיאור הנוכחי מדווח על הופעתה של עמידות ל- oseltamivir בקרב נגיף האינפלואנזה H1N1 במהלכו של טיפול פרופילקטי בקרב משפחה אשר באה במגע עם אדם שאובחן כחולה בשפעת החזירים.
הזיהום הראשוני אירע בילד אסטמטי בן שלוש-עשרה אשר טופל במינון תרפויטי מתאים של oseltamivir. משפחתו הקרובה טופלה בטיפול פרופילקטי סטנדרטי (75 מ”ג מדי יום למשך 10 ימים), כולל אביו של הילד אשר חולה ב- COPD ואשר נוטל מינונים נמוכים של prednisolone. יום אחד לאחר התחלת הטיפול הפרופילקטי, פיתח האב תסמינים של שפעת. האב המשיך את הטיפול הפרופילקטי ב- oseltamivir ולא פנה לטיפול רפואי עד לאחר שעברו שמונה ימים מעת הופעת המחלה, אז פנה לרופא המשפחה עם תלונה על שיעול בלתי פוסק. בדיקות נזופרינג’יאליות שנערכו לאב בשלב זה היו חיוביות לנגיף H1N1 של שנת 2009.
כאשר בודד הנגיף מהילד, נמצא כי הוא רגיש ל- oseltamivir ול- zanamivir. הנגיף שבודד מהאב לעומת זאת נמצא כנגיף מוטנטי העמיד ל- oseltamivir אך רגיש ל- zanamivir.
המוטציה שנמצאה (H275Y) קשורה בעמידות ל- oseltamivir אף בנגיפים נוספים הגורמים לשפעת ובינהם H1N13 העונתי ו- avian H5N1. מחברי הדיווח העלו את ההיפותזה כי פקטור משמעותי בהופעת העמידות הינו השימוש במינונים תת-תרפויטיים של oseltamivir בתקופה בה הנגיף החל את תהליך השכפול שלו. הם אף הציעו כי הממצאים החדשים רומזים כי יש להגביל את האינדיקציות למתן טיפול פרופילקטי לאחר חשיפה וממליצים כי טיפול פרופילקטי יומר במהירות למשטר תרפויטי (מפעם ביום לפעמיים ביום) וזאת עבור כל חולה המקבל את הטיפול ומפתח תסמינים דמויי שפעת.
הידיעה הועברה ע”י מערכת PharmaLine
