סקירת ספרות

טיפול יעיל בהפרעות דיכאוניות בקרב ילדים הוא חיוני, שכן עד 6% מכלל הילדים והמתבגרים  סובלים מדיכאון. ניסיונות אובדנות נחשבים כגורם השלישי למוות בארצות מתפתחות בקרב צעירים בגיל שבין 10 ל-19 שנים.

ההמלצות לשימוש ב-SSRI'S שונים בתקופת הילדות מבוססות על מידע מוגבל שהתקבל ממחקרים שפורסמו. במחקר מטה-אנליזה בדקו המחברים מחדש את המידע שפורסם במחקרים מבוקרים אקראיים, שהשוו מתן SSRI'S ופלצבו בילדים מגיל 5 עד 18 שנים. הנתונים הושוו עם אלו שהוסקו ממחקרים שלא פורסמו והועברו ל-UKCSM (ועדה שדנה בבטיחות תרופות באנגליה).

המחקרים שפורסמו הצביעו על יחס סיכון-תועלת חיובי לגבי כל ה-SSRI'S, בעוד בכל המחקרים שלא פורסמו, מלבד עבור Fluoxetine, הסיכון בשימוש ב-SSRI'S עלה על התועלת.

כדי להבהיר את נושא בטיחות השימוש ב-SSRI'S ויעילותו, מבקשים החוקרים להרחיב את הגישה לנתונים שלא פורסמו ע"י התעשייה הפרמצבטית. יש צורך בפתיחות ובשיתוף פעולה גדולים יותר בין התעשייה הרוקחית והקלינאים, כדי לאפשר גישה לדיווחים מניסויים שלא פורסמו.

LANCET; 363:1341-1345, 2004

תוצאות מחקר מטה-אנאליזה, שפורסם ע"י חוקרים מבוסטון, מצביע על כך שקשישים יכולים להפחית את הסיכון שלהם לנפילה ב-20% ע"י צריכת ויטמין D.

חמישה מחקרים, שכללו 1,237 קשישים, נכללו בבדיקה הראשונית. נמצאה הפחתה של 22% בנפילות בקרב חולים שטופלו באמצעות ויטמין D, בהשוואה לאלו שטופלו עם פלצבו או קלציום בלבד. להערכת המחברים, נטילת מינון יומי של ויטמין D מונעת נפילתו של קשיש אחד מתוך 15 קשישים.

החוקרים סבורים, כי המדגם שנבדק קטן מכדי שיצביע על משמעות סטטיסטית לגבי השפעתו המגינה של ויטמין D. כמו כן לא ברורים התפקיד של הסידן והכמות האופטימלית של ויטמין D.

JAMA; 291:1999-2006, 2004

ידוע שאלכוהול יכול להעלות רמות של חומצת שתן (Uric Acid) בדם, אך עד כה טרם הוכח תפקידו בהגברת הסיכון ללקות בשיגרון.

חוקרים מבוסטון עקבו משנת 1986 ואילך אחר גורמים תזונתיים ומחלות שונות. משתתפי המחקר ענו פעמיים בשנה על שאלון, שהתייחס למחלות ונושאי בריאות כמו עישון ופעילות גופנית, וכל 4 שנים השלימו נתונים לגבי תזונה וצריכת אלכוהול. מבין 47,150 גברים ללא היסטוריה של GOUT, 730 גברים פיתחו שיגרון ב-1998.

בהתבסס על התזונה וצריכת האלכוהול שצוינו בשאלונים ב-1986, ב-1990, וב-1994, התברר כי צריכת האלכוהול הייתה כרוכה בעלייה בסיכון ללקות בשיגרון – בתלות במנת האלכוהול שנצרכה. בהשוואה לגברים שלא צרכו אלכוהול, הסיכון לשיגרון היה גבוה פי 2.5 בגברים שצרכו 50 ג' אלכוהול ביום. צריכת אלכוהול בין 10 ל-15 ג' ליום הגדילה את הסיכון ב-30%. צריכת בירה (2 פחיות או יותר של 360 מ"ל) הגדילה את הסיכון פי 2.5, צריכה של ליקר ( shots2) הגדילה את הסיכון פי 1.6, וצריכה של 2 כוסות( 120מ"לכל אחת)לא הגבירה את הסיכון.

למרות ההשערה שבירה מהווה סיכון גדול יותר להתפתחות שיגרון, הופתעו החוקרים לגלות עד כמה משמעותי ההבדל במידת הסיכון. לכן מציעים החוקרים, שחולי שיגרון יימנעו משתיית בירה אך יוכלו לשתות שתייה מתונה של אלכוהול.

LANCET: 363:1277-1281, 2004

הבחירה בתמיסה הטובה ביותר להחייאה הייתה קשה, בגלל מחסור בניסויים אקראיים מבוקרים שבדקו נושא זה. בהיעדר מחקרים כאלה, התבססו הקלינאים על מחקרי מטה-אנליזה שסיפקו ממצאים סותרים.

כדי לברר נושא זה, ביצעו דר' פיינר וחבריו מאוסטרליה ומניו-זילנד מחקר אקראי, שכלל 7,000 חולים ב-16 יחידות לטיפול נמרץ (ICU), בו נבדק השימוש ב-Saline לעומת Albumin(4%). המחקר ארך 28 ימים.

התמותה הייתה דומה בשתי הקבוצות: 726 מקרי מוות בקב' האלבומין, ו-729 בקב' ה-Saline. גם מספר החולים שסבלו מכישלון איברים (Organ Failure) היה דומה בשתי הקבוצות. הקבוצות שהו ביחידות טיפול נמרץ ובביה"ח למשך זמן דומה, וגם מספר ימי ההנשמה המכנית והדיאליזה היו דומים.

המחקר מספק הוכחה, שאלבומין ו-Saline זהים מבחינה קלינית בהחייאה ביחידות לטיפול נמרץ.

NEJM; 350:2247-2256, 2294-2296, 2004

סידן בתזונה ובתוספי מזון אינו קשור בעליית הסיכון ליצירת אבני כליה, ואף עשוי להקטין את הסכנה בקרב נשים צעירות – אלו הן תוצאות מחקר פרוספקטיבי שהתפרסם לאחרונה בבוסטון. מהמחקר התברר עוד, כי בקרב נשים מבוגרות יותר ובקרב גברים, צריכת סידן אשלגן ונוזלים בתזונה מפחיתים את הסיכון ליצירת אבנים בכליה, בעוד מתן תוספים המכילים סידן, נתרן, חלבון מן החי וסוכרוז  מגבירים את הסיכון.

החוקרים מוסיפים, שגם Phytate, מרכיב המצוי בצמחים ובזרעים ומכיל פוספטים, עשוי להגביל יצירת אבני כליה, ע"י עיכוב יצירת גבישי Calcium Oxalate.

המחקר כלל 96,245 נשים ללא אבנים בכליה, שייצגו מעקב של 685,973 שנות אדם. הנשים שהשתתפו במחקר היו בגילאים 27-44 שנים, ומילאו שאלון על התזונה שלהן בין השנים 1991 ו-1997. במהלך המחקר (במעקב של 8 שנים) תועדו 1,223 מקרים של אבנים בכליה (178 מקרים ל-100,000 שנות אדם). השכיחות הייתה גבוהה ביותר בקרב נשים בגיל שבין 27 ל-34 שנים ו-45 שנה ומעלה. 87.5% מהאבנים שתוארו היו אבני סידן.

צריכתPhytate  הפחיתה את הסיכון ליצירת אבנים בכליות, בעוד תוספי סידן לא השפיעו משמעותית על יצירת אבני כליה. מסקנת החוקרים היא, שצריכה מוגברת של סידן בתזונה מפחיתה את הסיכון ליצירת אבנים בכליות, בעוד לתוספים של סידן אין השפעה. לכן, הגבלה  של צריכת סידן בתזונה בנשים צעירות עם היסטוריה של אבני כליה אינה מוצדקת. צריכת Phytate בתזונה עשויה להוות בחירה תזונתית חשובה למניעת יצירת אבנים בכליות.

2004 ,164:885-891 Arch Intern Med;

הכותבת מגר' ברכה שטהל- מנהלת המרכז למידע תרופתי, מרכז רפואי רבין