על פי הערכות שונות 4-6% מהמטופלים המציגים מחלת לב או גורמי סיכון לבביים, והעוברים non-cardiac surgery ,NCS חווים MI, 0.5-1.0% חווים שבץ ו- 2-3% מתים כתוצאה מסיבות קרדיווסקולאריות או מסיבות אחרות.
תגובה סימפטטית מוגזמת לאחר NCS נמצאה כקשורה בסיכון מוגבר לאיסכמיה מיוקרדיאלית ול- MI. כמו כן נמצא כי שימוש מוקדם בחסמי בטא מפחית את היארעות של איסכמיה מיוקרדיאלית בקרב מטופלי NCS ולכן הינו מומלץ על ידי ה- American College of Cardiology וה-American Heart Association.
מחקרים שונים, כולל ה- PeriOperative Ischemic Evaluation (POISE) trial שהינו המחקר הגדול והעדכני ביותר שנערך בנושא הציעו כי היתרונות שבטיפול מצדיקים את החסרונות הקשורים בו.
מחברי המחקר הנוכחי מבקרים את מחקרי המפתח והמטא-אנליזות שנערכו בנוגע ל- NCS ומסכמים כי טיפול מוקדם בחסמי בטא עבור NCS עשוי להגן מפני MI פוסט-אופרטיבי אך עשוי להגביר את הסיכון לשבץ, ללחץ דם נמוך במידה חמורה ולברדיקרדיה חמורה (bradycardia).
למרות תפוצתם היחסית נמוכה, מרבית מקרי השבץ המתרחשים הינם חמורים והמגמה המטרידה המציגה עליה בשיעורי האירועים הקרדיווסקולאריים והתמותה, מונעת מאיתנו להמליץ על הטיפול הנוכחי למטופלים שלא נטלו מעולם חסמי בטא.
הידיעה הועברה ע”י מערכת PharmaLine
