מטרה: מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק באופן פרוספקטיבי האם יש קשר בין אנטיביוטיקה הניתנת לטיפול באקנה ובין היארעות של דלקת גרון (pharyngitis).
שיטות: מחקר חתך וקוהורט פרוספקטיבי שארך 9 חודשים וכלל סטודנטים באוניברסיטה. הנבדקים התבקשו למלא שאלונים ולאחר מכן נלקחה מהם תרבית גרון והם נבדקו ויזואלית לנוכחות אקנה.
תוצאות: 10 מתוך 15 הסטודנטים שטופלו באנטיביוטיקה עקב אקנה דיווחו על pharyngitis במהלך 30 הימים הקודמים, בעוד ש- 47 מתוך 130 הסטודנטים שלא טופלו באנטיביוטיקה, אך סבלו מאקנה, דיווחו על pharyngitis במהלך החודש הקודם. יחס הסיכוי הלא מתוקנן שהעיד על הקשר שבין טיפול אנטיביוטי עבור אקנה ובין דיווח עצמי על pharyngitis היה 3.53 (95% CI, 1.14-10.95). הקוהורט כלל 358 בנות ו- 218 בנים: 36 (6.2%) קיבלו אנטיביוטיקה לטיפול באקנה במהלך המחקר ו- 96 (16.6%) קיבלו אנטיביוטיקה טופיקאלית לטיפול באקנה. מודל רגרסיה לוגיסטי מצא יחס סיכוי של 4.34 (95% CI, 1.51-12.47) המעיד על קיומו של קשר בין טיפול באנטיביוטיקה פומית ובין היארעות pharyngitis. פחות מ- 1% ממשתתפי המחקר הציגו קולוניזציה של group A streptococcus אשר לא הייתה קשורה ל- pharyngitis.
מסקנות: המחקר מראה כי אנשים הקבלים אנטיביוטיקה לטיפול באקנה מציגים סיכוי גבוה פי 3 לדווח על pharyngitis. יש לערוך מחקרים פרוספקטיביים נוספים שיבדקו את החשיבות הקלינית האמיתית של הממצאים האחרונים. הממצאים מעידים כי אין קשר בין pharyngitis מסוג זה ובין group A streptococcus.
הידיעה הועברה ע”י מערכת PharmaLine
