במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים.
נחשו באיזה אזור בישראל סבלו התושבים מהמתח הנפשי הרב ביותר אחרי מתקפת 7.10. האם היו אלה האזורים המטווחים ביותר בטילים, האזורים שאליהם פונו תושבי עוטף עזה או האזורים שמהם יצאו הכי הרבה לוחמים לעזה? התשובה לשאלה הזאת, מתברר, נמצאת בביוב. על חיישני הביוב של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסה והנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, כתבנו בתקופת הקורונה, אז הם סייעו לזהות את כיוון ההתפשטות של המגפה. המגפה שככה מאז אבל היכולות נשארו, והן מאפשרות היום לזהות בין היתר את רמות המתח באוכלוסייה.
“אנחנו יכולים לעקוב אחרי הורמוני הסטרס, וגם אחרי צריכת ניקוטין, קפאין ותרופות אנטי־חרדתיות, ואלה נתונים שאגב לא כל כך קל להשיג, לא עבור מחקר אקדמי, ולא עבור הממשלה”.
מאת: גלי וינרב
באדיבות: גלובס
