במסגרת הליך ניסיוני הוחדרו אברונים תקינים לתאיהם של ילדים הסובלים מפגמים גנטיים בהם. ההליך נמצא בטוח ואף הביא לשיפור קל במצבם.
יש דברים שרק אמא יכולה לתת, ואחד מהם הוא המיטוכונדריה (מיוונית; ביחיד: מיטוכונדריון) – אברונים בתאי האדם ובעלי חיים רבים נוספים, שבין השאר מסייעים לתא להפיק אנרגיה. המיטוכונדריה עוברים לצאצאים רק דרך הביצית, ולכן אין לאבות כל השפעה עליהם. למיטוכונדריה יש DNA נפרד משלהם, שנבדל מהחומר התורשתי "הרגיל" שבגרעין התא. ב-DNA של המיטוכונדריה יש הוראות לייצור חלבונים שמסייעים לאברונים לייצר אנרגיה.
כמו ב-DNA שבגרעין התא, גם בזה של המיטוכונדריה עלולים להיווצר שינויים (מוטציות) שיפגמו בתפקודם. המוטציות יכולות לעבור בתורשה וחלקן עלולות לחולל מחלות או תסמונות, שחומרתן תלויה באופי הפגיעה ובמספר אברוני המיטוכונדריה הפגועים. בכל תא יש אלפי עותקים של מיטוכונדריה. אם רק מעטים מהם פגומים, ייתכן שהמחלה לא תהיה חמורה ואולי אף לא תורגש. לעומת זאת, אם רובם פגומים, עלולות להתחולל מחלות קשות, כגון תסמונת פירסון ותסמונת קירנס-סייר. תסמונת פירסון מתבטאת באנמיה וחוסר תפקוד של הלבלב כבר מהלידה. תסמונת קירנס-סייר מתאפיינת בבעיות קשות בעיניים, בשרירים ובלב בגיל ההתבגרות. לשתי התסמונות הנדירות הללו אין כיום טיפול.
מאת: נדב גולדברג
