מחקר חדש מגלה כיצד ההשפעה המשולבת של צברי עמילואיד ביתא וטאו משפיעה על דפוסי הפעילות המוחית בקרב מטופלים מבוגרים, ומספק תובנות חשובות בנוגע להתפתחות המוקדמת של מחלת האלצהיימר.
המחקר, שפורסם בכתב העת Nature Neuroscience, בדק כיצד הצטברות מוקדמת של עמילואיד ביתא וטאו משפיעה באופן סינרגיסטי על הנוירופיסיולוגיה הקורטיקלית ועל דעיכה קוגניטיבית בקרב מטופלים מבוגרים ללא פגיעה קוגניטיבית ועם היסטוריה משפחתית של תחלואה באלצהיימר.
המחקר כלל 3 קבוצות: ללא פתולוגיה של עמילואיד או טאו, עם עמילואיד וללא טאו, ועם רמות גבוהות הן של עמילואיד והן של טאו.
נבדקים עם רמות גבוהות של עמילואיד וטאו הדגימו עלייה בפעילות של גלים איטיים, מאפיין של האטה נוירופיסיולוגית, כמו גם האטה של גלים מהירים. הממצאים מעידים על השפעה סינרגיסטית.
