טכנולוגיית VNS פותחה בשנות ה-80 ומיועדת לטיפול בחולי אפילפסיה קשים ועמידים לטיפול תרופתי, אשר אינם מועמדים לניתוח מוח לשם הסרת המוקד האפילפטי. הטכנולוגיה מבוססת על גירוי חשמלי של עצב הואגוס (vagus) השמאלי באזור הצוואר. הגירוי מושג באמצעות גנראטור (קוצב) זעיר המושתל תת-עורית באזור בית השחי ומחובר באמצעות אלקטרודה לעצב הואגוס. הקוצב שולח גירוי חשמלי לעצב הואגוס לפי פרוטוקול מקובל, הגורם לדיכוי פעילות חשמלית לא תקינה במוח, ובכך מפחית את תדירותם ועוצמתם של התקפי האפילפסיה. מאפייני הגירוי (כגון תדירות ועוצמה) ניתנים לתכנות ולשינוי, על פי החלטת הנוירולוג המטפל.
אפילפסיה היא מחלה הנגרמת עקב הפרעה בפעילות החשמלית של המוח, ומתאפיינת בפעילות חשמלית מוגברת שבעקבותיה נגרמים לחולה פרכוסים בלתי נשלטים. הפרכוסים עלולים לגרום חבלות, פגיעה ניכרת באיכות החיים ולעתים אף מוות. האפילפסיה פוגעת בכ-0.7% מאוכלוסיית העולם. כ-25% מהחולים מוגדרים עמידים לטיפול תרופתי, מהם 5%-10% הם חולים קשים במיוחד המתאפיינים בצריכת כמות גדולה ומגוונת של תרופות אנטי-אפילפטיות, ביקורים תכופים בחדר מיון ואשפוזים רבים. חלק קטן מחולים אלה מופנה לניתוח לשם הוצאת המוקד האפילפטי. החולים הקשים שאינם מתאימים לניתוח הם המועמדים לטיפול באמצעות טכנולוגיית VNS.
|
|
|
תמונה 1: קוצב וגאלי |
השתלת מערכת VNS נעשית בחדר ניתוח בהרדמה מקומית או כללית ונמשכת בין שעה לשעתיים.
יעילות הקוצב מתבטאת בהפחתה ניכרת בכמות ובעוצמת ההתקפים, בשיפור משמעותי של איכות חיי החולה ובהפחתת הסיכון למוות פתאומי כתוצאה מהתקף קשה. יעילות זו מושגת תוך 3-6 חודשים מיום ההשתלה.
במחקר רב מרכזי שפורסם בשנת 2001 (1) נבדקה יעילות קוצב VNS בטיפול בילדים. נמצא כי שלושה חודשים לאחר השתלת הקוצב פחת מספר ההתקפים אצל 53% מהנבדקים ב-50% ואצל 29% נרשמה הפחתה של למעלה מ-75%. ההפחתה במספר ההתקפים לא הייתה תלויה בסוג ההתקף ולא הבדילה בין התקפים מוקדיים לסוגי התקפים אחרים. קיימים דיווחים נוספים בספרות על יעילות הטכנולוגיה גם בהפחתת הסיכון למוות פתאומי, בשיפור מהותי באיכות החיים ובהפחתה בצריכת תרופות ושירותי בריאות בקרב המושתלים.
|
|
|
תמונה 2: תרשים מיקום הקוצב והאלקטרודות בחולה מושתל |
מחקר שפורסם בשנת 2000 (2) סוקר את אחוזי התמותה במשך שנתיים בקרב מושתלי VNS, בהשוואה לאוכלוסיות חולי אפילפסיה אחרים. שיעורי התמותה ממוות פתאומי מאפילפסיה אצל מועמדים לניתוח (שהם גם מועמדים לקוצב VNS) גבוהים פי 12 משיעורי התמותה הממוצעים אצל כלל חולי האפילפסיה. שיעורי תמותה גבוהים אלה פוחתים ב-40% בתקופה של עד שנתיים שימוש בקוצב VNS.
התוויה אחרת לשימוש בטכנולוגיית ה-VNS היא טיפול בחולי דיכאון עמידים לטיפול תרופתי.
על פי הספרות ודיווחי היצרן, המערכת הושתלה עד היום בכ-35,000 חולים ברחבי העולם. תופעות לוואי בעלות משמעות סטטיסטית שדווחו במחקרים: אטקסיה (פגיעה ביכולת הקואורדינציה של תנועות השרירים), דיספפסיה, דיספנאה (קוצר נשימה), היפסטסיה (פגיעה בחוש המישוש), שיעול, זיהומים, אינסומניה, התכווצויות של הגרון והלרינקס, בחילות, כאבים, תחושת נימול, פרינגיטיס, צרידות והקאות.
הכותב מגר’ מורדי רבינוביץ’- מנהל המחלקה למדיניות טכנולוגיות רפואיות, מכבי שירותי בריאות: ביה”ס לרוקחות, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן-גוריון
מקורות:
-
Journal of Child Neurology; 16: 11, 2001
-
Epilepsia; 41: 5, 2000
