מחקר שפורסם בגיליון פברואר של ה-Lancet טוען כי ישנו תת שימוש כלל עולמי בטיפול מניעתי כנגד (venous thromboembolism (VTE תחת הטיפול האקוטי בבתי החולים.
החוקרים טוענים כי הם מצאו שכמחצית מהחולים המאושפזים במחלקות כירורגיות בבתי החולים מצויים בסיכון לתסחיפים אשר עלולים להיות מסכני חיים אך רק כמחצית מבין חולים אלו מטופלים למניעת מצב זה וזאת בעוד שהמניעה הינה קלה וזולה (פחות מפאונד אחד ליום).
בעוד שהראיות הנוגעות למניעה של VTE הולכות ומצטברות, מספר החולים אשר מקבלים בפועל טיפול מניעתי אינו גדל. על מנת לשפר את שיעור החולים אשר מקבלים טיפול מניעתי יעיל יש לקבוע מדוע קיים כיום ניגוד בין ההמלצות לבין ההתרחשות בפרקטיקה. החוקרים מציינים כי לדעתם גורם משמעותי הוא חוסר ההסכמה בין הקלינאים לגבי הסיכון ש- VTE טומן בחובו.
הסקר שערכו החוקרים נערך ב- 32 מדינות וכלל 68,183 חולים, החוקרים מצאו כי הסיכון ל- VTE הינו נפוץ ונוכח ב- 51.8% מהחולים ומתוכם ב- 64.4% מהמקרים הכירורגיים וב- 41.5% מהמקרים האחרים, למרות זאת טיפול מניעה ניתן רק ל- 58.5% מהמקרים הכירורגיים ורק ל- 39.5% משאר המקרים.
החוקרים מוסיפים ואומרים כי ישנן מספר סיבות לכך שנוטים להתעלם מ- VTE: זו מחלה שקטה אשר אינה מאובחנת וגורמת לתמותה, דיאגנוזה הקודמת למוות מתקבלת רק ב-3 מתוך כל 10 מקרים, בעוד שהאבחנה הניתנת ל- 7 המקרים האחרים הינה תמותה מסיבות אחרות.
יש לנקוט בפעולה על מנת למנוע VTE בחולים מאושפזים, יש לבצע הערכה הנוגעת לרמת הסיכון של חולים אלו ויש לפרסם קווים מנחים התומכים בשימוש ראוי בטכניקות של מניעה אשר יאומצו על ידי הקהילה הקלינית.
לידיעה >>
הידיעה הועברה ע”י מערכת PharmaLine
