כאשר נבדקה קבוצת חולים אשר הציגה שליטה ארוכת טווח בזיהום הנגיפי תחת הטיפול ב- ART, נמצא כי שיקום של מערכת החיסון היה נפוץ יותר בקרב החולים אשר רמת ה- CD4 שלהם הייתה גבוהה מ- 200 תאים למ”מ בשלישית טרם הטיפול וזאת ביחס לחולים אשר הציגו ספירות נמוכות יותר טרם הטיפול. הידיעה הועברה ע”י מערכת PharmaLine
רוב החולים אשר מציגים דיכוי של הזיהום הויראלי תחת טיפול אנטירטרוויראלי יעיל (antiretroviral therapy – ART) אף מציגים שיקום של המערכת החיסונית (מצב המוגדר כספירת CD4 הגבוהה מ- 500 תאים למ”מ בשלישית). אך בקרב חלק מהחולים, ספירת ה- CD4 ממאנת להתאזן וזאת אף תחת טיפולים הנחשבים כיעילים, מצב זה מסכן את החולים לזיהומים שונים שקשורים ושאינם קשורים במחלת האיידס.
דיווח חדש המסתמך על חמישה מחקרי קוהורט שנערכו בארה”ב מתאר את ההמצאות ואת הגורמים המנבאים לחוסר תגובה חיסונית תחת תנאים של שליטה על הזיהום הויראלי.
הסקירה כוללת 366 חולי איידס אשר הציגו עומס נגיפי נמוך או בלתי נמדד תחת טיפול ב- ART לפרק זמן של לפחות 4 שנים.
מרבית החולים השיגו שיקום של מערכת החיסון בשנה הרביעית של הטיפול אך חלק משמעותי (41%) לא הגיע לכך. ספירת ה- CD4 טרם הטיפול נמצאה כגורם מנבא משמעותי לשיקום מערכת החיסון כאשר 95% מהחולים שהציגו ספירות גבוהות מ- 300 טרם הטיפול הציגו ספירות הגבוהות מ- 500 במהלך תקופת המעקב וזאת ביחס ל- 56% מהחולים שהציגו ספירות הנמוכות מ- 100 טרם הטיפול.
