ה־American Red Cross הכריז על משבר לאומי באספקת הדם בארצות הברית, לאחר שמספר תרומות הדם ירד לשפל של ארבע שנים בעונת הקיץ. מדובר באירוע חריג במיוחד: זו הפעם השנייה בלבד בהיסטוריה של הארגון שבה מוכרז National Blood Supply Crisis. הפעם הקודמת הייתה בינואר 2022, בעיצומה של מגפת COVID-19.
המשמעות אינה רק מחסור זמני במנות דם. בעת ההכרזה נותר בידי הצלב האדום פחות ממלאי של יום אחד של דם מסוג O חיובי, והארגון החל להגביל את כמות מנות הדם מסוג O המסופקות לבתי החולים. החשש הוא שאם המגמה תימשך, חלק מהמטופלים עלולים להמתין לקבלת עירוי חיוני.
איך הגיעה ארה”ב למשבר?
המשבר התפתח במהירות. כבר ביולי הכריז הצלב האדום על מחסור חירום לאחר שמלאי הדם הלאומי שבידיו ירד בכ־25% במהלך חודש יוני. במקביל, הדרישה מצד בתי החולים עלתה: הארגון דיווח כי הוא מספק לבתי החולים כמעט 3,500 מנות יותר מהצפוי מדי שבוע.
הקיץ הוא תקופה בעייתית באופן מסורתי עבור בנקי הדם. בתי ספר ומכללות נמצאים בחופשה ולכן פחות מבצעי התרמה מתקיימים, תורמים יוצאים לחופשות, ובמקביל עולה מספר הפציעות הקשות מתאונות דרכים, פעילות ספורטיבית ותאונות אחרות.
אלא שהשנה הצטרפו לכך גורמים נוספים: חום קיצוני, איכות אוויר ירודה ומחלות זיהומיות, שגרמו לתורמים לבטל תורים או להימנע מהגעה. התוצאה הייתה עונת הקיץ הקשה ביותר לתרומות דם בארבע השנים האחרונות.
מדוע דווקא דם מסוג O נמצא במוקד?
כל סוגי הדם נחוצים, אך המחסור החמור ביותר נרשם בסוג O.
O חיובי הוא סוג הדם הניתן בעירוי בשכיחות הגבוהה ביותר וניתן להשתמש בו עבור חלק גדול מאוד מהמטופלים. O שלילי, לעומת זאת, נחשב לסוג הדם האוניברסלי לתרומת כדוריות אדומות ולכן חיוני במיוחד במצבי חירום, כאשר אין זמן לקבוע את סוג הדם של המטופל.
לפי הצלב האדום, דם מסוג O מהווה כ־60% ממנות הדם שהוא מספק, ובשיא המשבר מלאי O חיובי ירד לפחות מיום אחד. בעקבות זאת החל הארגון להגביל את אספקת מנות O לבתי החולים, כדי לשמור אותן למקרים שבהם הן נחוצות ביותר.
מה קורה בבית החולים כשאין מספיק דם?
מחסור בדם אינו אומר שבתי החולים מפסיקים מיד לבצע עירויים. במקום זאת מופעלים פרוטוקולים של Blood Conservation – ניהול קפדני יותר של כל מנת דם.
בין היתר, בתי החולים עשויים לשמור מנות O למצבי חירום מסכני חיים, ולעבור מהר ככל האפשר לדם התואם לסוג הדם הספציפי של המטופל לאחר שזה נקבע. במטופלים יציבים ניתן גם להקפיד יותר על ספי ההמוגלובין המקובלים לפני החלטה על עירוי.
עם זאת, לא ניתן ליישם מדיניות מצמצמת באופן גורף. מטופלים עם דימום פעיל, שוק, איסכמיה חריפה או תלות כרונית בעירויי דם עשויים להזדקק למנות דם ללא אפשרות לדחות את הטיפול.
המשמעות היא שככל שהמלאי מצטמצם, הצוותים הרפואיים נאלצים לבצע תעדוף מורכב יותר של המשאב המציל חיים.
לא רק נפגעי תאונות זקוקים לדם
קל לקשר מחסור בדם לחדרי טראומה, אך בפועל השפעתו רחבה הרבה יותר.
לפי נתונים שמציג הצלב האדום, אחד מכל שבעה מטופלים המגיעים לבית חולים עשוי להזדקק לעירוי דם. בין המטופלים הזקוקים לדם נמצאים נשים הסובלות מדימום סביב הלידה, חולי סרטן, מטופלים עם אנמיה חרמשית, אנשים העוברים ניתוחי לב ופרוצדורות כירורגיות מורכבות, וכן נפגעי טראומה ודימום מסיבי.
לכן, מחסור מתמשך עלול להשפיע גם על פעילות רפואית מתוכננת ולא רק על רפואת חירום.
האם גל התרומות פתר את הבעיה?
ההכרזה עוררה תגובה ציבורית משמעותית ואלפי אמריקאים הגיעו לתרום. למרות זאת, הצלב האדום הזהיר כי העלייה בתרומות עדיין אינה מספיקה כדי להחזיר את המלאי לרמה יציבה, משום שהביקוש בבתי החולים נותר גבוה.
הנתון הממחיש עד כמה האיזון עדין הוא שלפי הארגון, תוספת של שלושה תורמים בלבד בכל מבצע התרמת דם במהלך הקיץ עשויה להספיק כדי לסייע בייצוב המלאי ולצאת מהמשבר.
משאב רפואי שאי אפשר לייצר במפעל
בניגוד לתרופות או לציוד רפואי, כיום אין אפשרות לייצר בקנה מידה קליני תחליף מלא לדם אנושי. מערכת הבריאות תלויה בתורמים מתנדבים, ולכן כל ירידה משמעותית במספר התרומות יכולה להפוך בתוך זמן קצר לבעיה מערכתית.
מאז משבר הדם הראשון ב־2022, הצלב האדום ובתי החולים בארה”ב שיפרו את מנגנוני התכנון והחיזוי ונערכו טוב יותר לצריכת דם צפויה. אלא שהאירוע הנוכחי מדגים שגם תכנון מתקדם אינו יכול לפצות לאורך זמן על פער מתמשך בין מספר התרומות לבין הצריכה בבתי החולים.
השורה התחתונה: משבר הדם הנוכחי בארה”ב הוא תזכורת לכך שמלאי הדם הוא אחד המשאבים הרפואיים הרגישים ביותר. כאשר מלאי של סוג דם מרכזי יורד לפחות מיום אחד, בתי החולים נאלצים לעבור מניהול מלאי רגיל לתעדוף קליני. מבחינת מערכת הבריאות, המסר ברור: שמירה על מאגר דם יציב אינה רק סוגיה לוגיסטית – היא תנאי בסיסי להמשך טיפול בטוח בחולי סרטן, ביולדות, בחולים כרוניים, במנותחים ובנפגעי טראומה.