הכישלון האחרון של חברת Merck בפיתוח החיסון כנגד HIV החזיר את התחום בחזרה להתחלה – הניסיון להבין טוב יותר את יחסי הגומלין המתנהלים בין הנגיף ובין מערכת החיסון של הגוף.
שני מחקרים חדשים מספקים תובנות חדשות העשויות לסייע בפיתוח חיסון שכזה:
במחקר הראשון ניסו החוקרים לבחון את עקרון תגובה המנטרלת של הנוגדנים כנגד הנגיף, עקרון זה הינו “הגביע הקדוש” בהתפתחות החיסון ויש לציין כי נוגדנים שכאלו אינם נוכחים במרבית החולים שנדבקו ב- HIV. החוקרים בחנו שישה חולים עם עומס נגיפי נמוך עד בינוני אשר הציגו נוגדנים שכאלו. באמצעות שימוש בגליקופרוטאינים ממעטפת הנגיף (“פתיון”) החוקרים בודדו תאי זיכרון מסוימים מסוג B מהם בודדו 502 נוגדנים מונוקלונאליים. הצוות בודד אזורים ייחודיים במעטפת הנגיף שהיוו מטרה לנוגדנים הייחודיים ומצאו כי מאגרים של נוגדנים מונוקלונאליים עשויים לנטרל את הנגיף, אך רק בריכוזים גבוהים מאוד.
החוקרים במחקר השני חיפשו ראיות שיעידו על האבולוציה אותה עובר הנגיף בתגובה לזרוע השנייה של מערכת החיסון: תאי ה- CD8, לצורך זה בודדו החוקרים רצפים נגיפיים שנדגמו מ- 2,875 חולים שנדבקו בנגיף. החוקרים קבעו כי התדירות של השינויים ברצף הנגיפי הקשור בהתחמקות ממערכת החיסון מצוי בהתאמה להמצאות של אלל ייחודי של HLA אשר מתווך לעומס החיסוני כנגד הנגיף. הממצאים מציעים כי הנגיף עובר אבולוציה על מנת להתחמק מהתגובה החיסונית כנגדו.
הידיעה הועברה ע”י מערכת PharmaLine
