ה- Journal of Clinical Oncology פרסם מאמר שהשווה את היעילות של cytotoxic T lymphocyte–associated antigen-4–blocking monoclonal antibody
(tremelimumab) עם הטיפול הכימותרפי המקובל בקרב חולים עם מלנומה מתקדמת.
המחקר phase III כלל 655 חולי מלנומה שלא טופלו מעולם, עם גידול שאינו מאפשר כריתה כירורגית, ומ- stage IIIc או IV. החולים חולקו אקראית לקבלת tremelimumab
(15 מ"ג/ק"ג, פעם אחת מדי 90 ימים) או לטיפול כימותרפי מקובל ע"פ העדפת הרופא המטפל (temozolomide או dacarbazine). תגובת הגידול נבדקה מדי 90 ימים (כל מחזור טיפול) בקרב החולים שטופלו ב- tremelimumab, מדי 42 ימים (שני מחזורים) בקרב החולים שטופלו ב- dacarbazine, ומדי 56 ימים (שני מחזורים) בקרב החולים שטופלו ב- temozolomide. כמו כן נבדקה תגובת הגידול לאחר 6 חודשים על מנת להעריך את שיעור ה- PFS בנקודת זמן זו.
החוקרים דיווחו על הממצאים הבאים:
• בניתוח הסופי, לאחר 534 מקרי מוות, חציון השרידות הכללית (על פי ניתוח intent to treat) היה 12.6 חודשים (95% CI, 10.8 to 14.3) בקרב המטופלים ב- tremelimumab ו- 10.7 חודשים (95% CI, 9.36 to 11.96) בקרב המטופלים בכימותרפיה (HR 0.88; P = 0.127).
• שעורי התגובה האובייקטיבית היו דומים בקרב שתי הקבוצות: 10.7% עם tremelimumab ו- 9.8% עם כימותרפיה.
• אף על פי כן, משך התגובה היה ארוך הרבה יותר עם tremelimumab
(35.8 מול 13.7 חודשים, P = 0.0011).
• שלשולים, עקצוצים ופריחות היו תופעות הלוואי הנפוצות ביותר של tremelimumab.
7.4% מהמטופלים חוו רעילות אנדוקרינית.
• 7 מקרי מוות שאירעו בקרב המטופלים ב- tremelimumab ומקרה מוות אחד שאירע בקרב המטופלים בכימותרפיה נחשבו לקשורים בטיפול.
הידיעה הועברה ע"י מערכת PharmaLine
