איזו אסטרטגיית טיפול בנוגדי קרישה עדיפה עבור חולים עם פרפור פרוזדורים ותומכן חדש?

טיפול במינון נמוך של rivaroxaban ונוגד קרישה אחד או שניים נמצא שווה ערך לטיפול ב- warfarin ו- DAPT.

חולים עם פרפור פרוזדורים המטופלים בנוגדי קרישה לרוב מטופלים גם בתומכן (stent) ולכן נזקקים ל- dual antiplatelet therapy (DAPT). על מנת להעריך את הדרך הטובה ביותר להימנע מדימומים נערך המחקר הנוכחי (PIONEER-AF) במסגרתו חולקו אקראית 2124 חולים עם nonvalvular AF לאחת מאסטרטגיות הטיפול הבאות לאחר התקנת התומכן:

• מינון נמוך של rivaroxaban

(15 מ”ג/יום) ו- P2Y12 inhibitor יחיד למשך שנה.

• מינון נמוך מאוד של rivaroxaban 

(2.5 מ”ג פעמיים ביום) פלוס אספירין במינון נמוך ו- P2Y12 inhibitor עבור תקופה של 1, 6, או 12 חודשים.

• מינון מתוקנן של warfarin פלוס אספירין במינון נמוך ו- P2Y12 inhibitor עבור תקופה של 1, 6, או 12 חודשים.

דימום משמעותי מבחינה קלינית היה פחות נפוץ בקרב המטופלים ב- 15 מ”ג של (rivaroxaban (16.8% וב- 2.5 מ”ג של rivaroxaban

(18%), בהשוואה למטופלים ב- warfarin + DAPT

(26.7%). מבחינת יעילות, ההיארעות של תמותה עקב גורמים קרדיווסקולאריים, אוטם שריר הלב או שבץ לאחר שנה -הייתה דומה בקרב שלושת הקבוצות: 6.5%, 5.6%, ו- 6.0%, בהתאמה.