“במדע צריך הרבה פעמים להגיע לייאוש לפני שמגיעים לתגלית”, אומר אורי אלון, פרופסור לפיזיקה ביולוגית מהמחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא במכון ויצמן למדע, וחוקר מוביל בתחום הביולוגיה של המערכות. “כבר שנים אני חושב על הבעיה הזאת. הרבה פעמים, אחרי שהילדים הלכו לישון, הייתי יושב וכותב נוסחאות בלילה ומנסה לפתור אותה, ובכל פעם לא הייתי רואה איך אפשר לצאת מזה. זה היה מסע עם הרבה עליות וירידות והיה צריך חוסן בשביל לעבור אותו”.
“הבעיה הזאת”, שגרמה לפרופ’ אלון נדודי שינה, היא פיתוח מודל מתמטי שמסוגל להעריך אלו תוצאות יתקבלו מערבוב של כמה תרופות בקוקטייל באמצעות מספר קטן בלבד של מדידות. מודל שהגיע אל פריצת דרך משמעותית של אלון עם תלמידיו, המדענים ענת צימר ואיתי קציר, ושעשוי לפתוח דלת בכל הקשור לרפואה המותאמת אישית לחולה, כמו גם לשילוב של תרופות במטרה לטפל במחלות סרטן, בזיהומים, במחלות נפש, בפרקינסון ועוד.
