ב-10 בינואר 2020 נסעה צעירה בת 20 מהעיר ווהאן בסין לבקר את הוריה בעיר אחרת. שלושה ימים לאחר מכן הלכה עם הוריה ושלושה קרובים נוספים לבקר בן משפחה אחר שהיה מאושפז בבית חולים, בלי כל קשר למגפת COVID-19. כל חמשת הקרובים שנסעו עמה נדבקו בנגיף הקורונה SARS-CoV-2, וחלו תוך עשרה ימים עד שבועיים אחרי המפגש איתה. הם סבלו מחום גבוה וגרון כואב, ושניים מהם לקו בדלקת ריאות. צילומי CT של החזה גילו סימנים לפעילותו של הנגיף אצל כל החמישה. הצעירה עצמה נבדקה גם היא בעקבות זאת, ובדיקת PCR זיהתה שהיא נושאת את הנגיף, אולם גם אחרי חודש היא לא סבלה כלל מתסמיני המחלה: לא היה לה חום, היא לא השתעלה ולא שלשלה, בדיקות הדם שלה היו תקינות וגם צילום ה-CT של החזה היה תקין. היא היתה אסימפטומטית.
הסיפור הזה ממחיש מדוע חשוב כל כך לדעת כמה חולים אסימפטומטיים – כלומר ללא תסמינים – יש באוכלוסייה. חולים רגילים מודעים לכך שהם חולים – הם ילכו להיבדק מהר יחסית ולכן קל לבודד אותם ולמנוע מהם להדביק אנשים אחרים. אולם לחולים שאינם סובלים משום תסמינים אין כל סיבה להיבדק, לכן הם עלולים לבוא במגע עם אנשים רבים אחרים, ולהדביק גם אותם בנגיף.
מאת ד"ר גל חיימוביץ
