מחקר חדש, שפורסם בכתב העת Nature Communications, מדגיש את הקשר בין יכולות הקצב המוזיקליות האינדיבידואליות והתפתחות של הפרעות שפתיות – הפרעות שפתיות התפתחותיות, דיסלקציה, גמגום ועוד.
הראיות מעידות כי מגבלות בתפיסת הקצב המוזיקלית הינן גורם סיכון מתון אך עקבי להתפתחות הפרעות שפתיות. המחקר התמקד בבחינת היכולת לקלוט הבדלים קצביים קלים וסינכרוניים, כמו גם בניתוח מידע איכותי מדיווחים עצמיים על יכולות הקצב.
נמצא כי תפיסת קצב ירודה קשורה עם סיכוי מוגבר לבעיות שפתיות והפרעות קליניות. יוצא הדופן היה גמגום, אך החוקרים ציינו כי יתכן שנבדקים שסבלו מגמגום נחשפו לטיפולים, שהתמקדו בקצביות, אשר שיפרו יכולות אלו.
