ידוע כי טעויות בטיפול תרופתי הינן שכיחות וגורמות לתחלואה ותמותה.
על מנת להעריך את המודעות לדיווח, ניסו חוקרים ממספר מרכזים רפואיים בארץ, לאסוף נתונים על הטעויות, כפי שדווחו ע"י רופאים העובדים הן בקהילה והן בבתי החולים בישראל.
שאלון אנונימי הועבר אל 9320 רופאים פעילים, כ 48% מתוכם היו רופאים בקהילה, 17% רופאים בבתי חולים ו-35% רופאים העובדים הן בקהילה והן בבתי חולים.
השאלון כלל שאלות בנוגע לשכיחות וסוג הטעויות שבהם הרופא נתקל במהלך עבודתו המקצועית, ובמיוחד טעויות במינון, תרופה שגויה, דרך מתן שגויה ואינטראקציות בין תרופתיות.
רק (6.7%) 627 רופאים הגיבו לשאלון. מתוכם כמעט 79% הודו כי טעו ברישום תרופה ורובם הודו כי היו אחראיים ליותר מטעות אחת.
רופאים שהיו בעלי ניסיון מועט יותר הודו בטעויות יותר מאשר רופאים וותיקים.
רופאי ילדים וגריאטרים טעו יותר במינון ואילו רופאי משפחה טעו יותר באינטראקציות בין תרופתיות.
למרות העובדה כי השאלון היה אנונימי, יתכן כי אדישות, הפחד מזיהוי או חוסר מודעות תרמו להיענות הנמוכה למילוי השאלון.
לדברי החוקרים, כאשר נעשית טעות בטיפול התרופתי, הרופאים אמורים להפגין אמפתיה כלפי עמיתיהם, לעודד דיון במקרה ולהתמקד בפתרון הבעיה.
בנוסף, מומלץ כי בתי הספר לרפואה יישמו תכנית לימודים המעודדת דיווח טעויות ומניעתן.
אימוץ המדיניות הגלויה בנושא טעויות בין תרופתיות ע"י הקהילה הרפואית תביא לשיפור באורח חייהם הן של המטופלים והן של רופאיהם.
הידיעה הועברה ע"י דר' אילנה שומכר- צה"ל