מין נשי ותחלואה וסקולארית מהווים גורמי סיכון לתפליט פלאורלי לאחר ניתוח לב, כך מדווחים חוקרים מקנדה בכתב העת Chest.
החוקרים אף מצאו כי חולים שכאלו מציגים זמן שהייה ארוך יותר במחלקות הטיפול הנמרץ, שיעורים גבוהים יותר של סיבוכים, מחלות רבות יותר של כלי הדם הפריפרלים, יותר אירועים של כשל לבבי ושיעור המצאות גבוה יותר של פרפור פרוזדורים, בהשוואה לחולים אשר עברו ניתוח לב ולא סבלו מתפליט פלאורלי נלווה.
הממצאים האחרונים עולים ממחקר שערך שנתיים וכלל 2892 חולים שעברו ניתוח מעקפים, ניתוח להחלפת מסתם או שניהם. החוקרים דיווחו כי תפליט משמעותי (משמעותי מספיק על מנת שידרוש ניקוז) התפתח בקרב 192 חולים (6.6%) בתוך 30 ימים מהניתוח.
מחברי המחקר מצאו כי מרבית אירועי התפליט (73.8%) אירעו בתוך שבעה ימים מהניתוח ומרביתם דורגו בדרגות 1 ו- 2. הפרש הזמן הממוצע בין הניתוח והניקוז היה 6.6 ימים.
בנוגע למאפיינים פרה-אופרטיבים, קבוצת החולים שסבלה מתפליט פלאורלי הייתה מבוגרת משמעותית בהשוואה לקבוצה שלא סבלה מתפליט (67.3 למול 65.4 שנים) ומרבית החולים שהציגו תפליט היו נשים (37.5% למול 25.2%). כמו כן נצפה בקרב חולים אלו שטח גוף ממוצע קטן משמעותית ו- ejection fraction נמוך משמעותית של החדר השמאלי.
קבוצת התפליט הפלאורלי אף הציגה שיעורים גבוהים יותר של אי ספיקת לב (8.9% למול 3.5%), פרפור פרוזדורים (9.5% למול 5.4%) ומחלת כלי דם פריפרלית (21.5% למול 11.3%) וזאת בהשוואה לקבוצת החולים שלא הציגה תפליט פלאורלי.
המצאות התפליט אף עלתה בנוכחותן של תרופות מסוימות כגון נוגדי קרישה.
ד"ר בולט הדגיש כי תפליט פלאורלי נמצא כקשור עם מספר גדול של סיבוכים פוסט-אופרטיבים, כולל סיבוכים לבביים, זיהומים, סיבוכים המטולוגיים ואירועים כיליתיים. כמו כן נמצא קשר בין נוכחות תפליט ובין תחלואה פוסט-אופרטיבית המביאה למשך אשפוז ארוך יותר ביחידות לטיפול נמרץ (142 למול 35 שעות) ובבתי החולים (16.2 למול 7.5 ימים).
הידיעה הועברה ע"י מערכת PharmaLine
