הערכת סיכון פוליגנית, מבוססת משתנים מרובים, עשויה לסייע לזהות סיכון קרדיווסקולארי גנטי בשלבים מוקדמים, ובכך לאפשר נקיטת אמצעי מניעה, ולהנחות טיפול מותאם אישית. המחקר, שפורסם בכתב העת של האיגוד האמריקאי לקרדיולוגיה, מתאר את תהליכי הפיתוח והתיקוף של ציון סיכון פוליגני משולב להערכת הסיכון להיימצאות 8 מצבים קרדיווסקולאריים, בהסתמך על מידע, שנאסף מכ-300 אלף מטופלים.
המחקר התמקד ב-8 מצבים קלינים, ובהם פרפור פרוזדורים, מחלת עורקים כלילית, סוכרת מסוג 2, מפרצת של העורקים, יתר לחץ דם קיצוני, פקקת ורידים, היפרכולסטרולמיה חמורה ורמות גבוהות של ליפופרוטאין A.
הממצאים המרשימים ביותר נגעו לרמות גבוהות של ליפופרוטאין A, כאשר מטופלים בקטגוריית הסיכון הגבוהה ביותר נמצאו עם סיכוי גבוה פי 41 להימצא עם רמות גבוהות, בהשוואה עם נבדקים עם סיכון גנטי ממוצע.
