חולים עם הלם כלילי ועם מחלה במספר עורקים כלילים מציגים שיעורי תמותה דומים, 30 ימים ושנה לאחר טיפול ב- percutaneous coronary intervention ,PCI או ב-coronary artery bypass grafting ,CABG, כך מציעה מטא-אנליזה חדשה שפורסמה ב- American Heart Journal.
הניתוח אף מעלה כי יתכן ויש להעדיף CABG כאשר בלתי אפשרי לבצע רה-וסקולריזציה מלאה באמצעות PCI.
מחברי המחקר איתרו רק שלושה מחקרים מתאימים המשווים CABG ו- PCI עבור האינדיקציות הקליניות שהוגדרו, כולם מחקרי תצפית.
המחקר הראשון שבחן האם יש לבצע רה-וסקולריזצית חירום עבור הלם קרדיוגני במקרים של עורקים כלילים חסומים כלל 152 חולים שחולקו אקראית לרה-וסקולריזציה מוקדמת. שיעורי התמותה לאחר 30 ימים היו כ- 44% לאחר CABG או PCI, שיעורי התמותה לאחר שנה היו גם הם דומים ונעו סביב 50%.
סקירה נוספת דיווחה על 276 חולים עם הלם קרדיוגני הקשור בכשלון של החדר השמאלי אשר עברו PCI ו- 109 חולים אשר עבור CABG. שיעורי התמותה בבית החולים היו נמוכים יותר לאחר CABG בהשוואה ל- PCI: 23.9% למול 46.4%. ניתוח נוסף העלה כי הבדל משמעותי נצפה אך ורק עבור חולים המציגים פגיעה במספר כלי דם.
הסקירה השלישית בחנה את שיעורי התמותה בבית החולים בין השנים 1995-2004 עבור חולים עם הלם קרדיוגני המסבך MI חריף. המחקר העלה כי שיעורי התמותה לאחר PCI פחתו משמעותית במהלך תקופת המחקר בעוד ששיעורי התמותה לאחר CABG נותרו יציבים. בשנים האחרונות, שיעורי התמותה לאחר PCI נותרו יציבים (כ- 35%), בעוד ששיעורי התמותה לאחר CABG הראו שונות רחבה: 30.4% בשנת 2002, 50.0% בשנת 2003 ו- 18.2% בשנת 2004.
מקור הידיעה >>
Am Heart J 2010;159:141-147
הידיעה הועברה ע”י חנה מרכוס מערכת PharmaLine
