חולים עם peripheral artery disease ,PAD מצויים בסיכון מוגבר לתחלואה קרדיווסקולארית ותמותה, אף על פי כן, מידע עדכני חסר בנוגע לאוכלוסיית חולים זו.
כדי לבדוק את הסוגיה, השתמשו החוקרים במידע לאומי מדנמרק (2000-2007) החוקרים זיהו שתי קבוצות של חולי PAD: PAD בלבד (n=34,160), ו- PAD עם היסטוריה של coronary artery disease (CAD) (n=9,570). בהשוואה ל- CAD בלבד (n=154,183), הוערכו מגמות השימוש בתרופות המגנות על הלב. אחר החולים נערך מעקב מדי 3 חודשים ועד 18 חודשים.
החוקרים דיווחו על הממצאים הבאים:
• שיעור השימוש בתרופות השתפר בקרב שתי הקבוצות: בקרב חולי PAD בלבד, שימוש בכל נוגד קרישה עלה מ- 29% ל- 59% משנת 2000 ועד שנת 2007 והשימוש בסטטינים עלה מ- 9% ל- 56%.
• למרות זאת, השימוש בתרופות הללו, 18 חודשים לאחר האבחנה הראשונית, נותר צנוע ונמוך יותר בקרב שתי קבוצות חולי ה- PAD, בהשוואה לחולי ה-CAD בלבד (נוגדי קרישה, 53% מול 66%, סטטינים, 40% מול 52%, ACE inhibitors, 20% מול 29%).
• בהשוואה ל- CAD בלבד, החולים ב- PAD בלבד הציגו סבירות נמוכה יותר ליטול נוגדי קרישה (adjusted OR, 0.50; 95% CI, 0.49-0.52), סטטינים (adjusted OR, 0.50; 0.48-0.52]), או angiotensin-converting enzyme (ACE) inhibitors (adjusted OR, 0.51; 0.49-0.53) לאחר 18 חודשים.
החוקרים סיכמו: לאחר 18 חודשים, ישנה סבירות נמוכה יותר כי החולים ב- PAD ייטלו תרופות למניעה שניונית בהשוואה לחולים ב- CAD.
הידיעה הועברה ע”י מערכת PharmaLine