מתי מתחילים החיים? איזה זכויות ראוי שיהיו לעובר? ולאם? על רקע הוויכוח הסוער בסוגיית ההפלות המלאכותיות בארצות הברית, מה יש לביו-אתיקה לומר בנושא?
שבועיים חלפו מאז שבית המשפט העליון של ארצות הברית ביטל את פסק הדין בתיק “רו נגד וייד”, והוויכוח בנושא ההפלות גועש, לא רק באמריקה אלא גם ברשתות החברתיות ובשיח הציבורי בישראל ובמדינות רבות אחרות. כפי שקבלת פסק הדין, בשנת 1973, הפכה לאבן דרך בהיסטוריה החוקתית של ארצות הברית, כשבית המשפט קבע כי זכותן של נשים להפסיק היריון מעוגנת בחוקה, ביטולו הוא צעד מרחיק לכת בכיוון הנגדי. מעבר לחשיבותו המשפטית, הפוליטית והחברתית, פסק הדין מילא תפקיד גם בלידתה של דיסציפלינה אקדמית חדשה: ביו-אתיקה.
בוויכוח הציבורי המתלהט מחדש, החלוקה בין המחנות הניצים חדה וברורה. מחייבי ההפלות מעמידים במרכז את מה שהם מכנים “זכות האישה על גופה” ובכלל זה את זכותה לבחור אם ברצונה להשלים את ההיריון (Pro choice). יריביהם שוללים הפלות ומתמקדים בזכותו של העובר לחיים (Pro life). הראשונים מזוהים עם הזרם הליברלי או הפרוגרסיבי, ומצביעים ברובם למפלגה הדמוקרטית, ומולם ניצבים השמרנים וחברי הגוש הנוצרי-אוונגליסטי, המזוהים בעיקר עם המפלגה הרפובליקנית.
מאת: דר' פליקס לאוב
