מחקר חדש, בהשתתפות ד”ר איתי גת, מנהל בנק הזרע במרכז הרפואי שמיר, בדק את נושא שימור מבחנות הזרע והעלויות למשרד הבריאות. החוקרים בדקו את כל המטופלים שהגיעו לשימור זרע במרכז הרפואי שמיר ב־30 השנים האחרונות – סה”כ 1,490 גברים שהקפיאו זרע בשנים אלו.
הקפאת זרע היא הליך זמין, נטול סיכון רפואי, אך עלותו יקרה למערכת הבריאות, והוא מוביל לעומס הולך וגובר על בנקי הזרע. לאחר ההקפאה עומדות בפני המטופלים שתי אפשרויות: לנצל אותו לטיפולי פוריות או לשמר אותו ללא תוכנית ספציפית לעתיד הנראה לעין ולהתייחס אליו כמעין “ביטוח פוריות”. את הזרע ניתן לאחסן במשך עשורים, כשהדיווח לגבי פרק הזמן הארוך ביותר שלאחריו נעשה שימוש הוא על לידת תאומים באמצעות הפריה חוץ־גופית מזרע שהוקפא במשך 40 שנה.
תוצאות המחקר מלמדות כי במקררי הזרע נשמרים אלפי מנות, שעלותן השנתית למערכת הבריאות עשויה להגיע גם למאות אלפי שקלים. בנקי הזרע אינם משמידים את המבחנות בשל בעיות מוסריות, ובעיקר מהחשש שאלה שהפקידו את הזרע עלולים לתבוע את בית החולים על השמדתו.
“בעיית הקפאת הזרע בישראל מוכרת כבר שנים, ועדיין לא נמצאו הפתרונות למבחנות הרבות שנמצאות במקררי ההקפאה ולא יהיה להן דורש”, אומר ד”ר איתי גת, “גם אם כינסנו ועדה שתאשר את השמדת מנת הזרע, התורם עשוי לדרוש אותו לאחר שנים רבות. לכן משרד הבריאות יצטרך לקבוע מסלול מוגדר מראש, שבו כל מטופל יקפיא זרע למספר שנים מוקצבות”
מערכת פארמהליין
