רוקחות קלינית

מחלות

תחומים ברפואה

נושאים

משרד הבריאות

סדרה חדשה של חומרים אנטי-מוסקריניים לטיפול בפעילות-יתר של שלפוחית השתן

Pharmaline - פארמהליין רוקחות מקצועית

פעילות-יתר של שלפוחית השתן (Over Active Bladder) מתאפיינת במצב פתולוגי בו מתקיימת פעילות בלתי מבוקרת בשריר הדופן של שלפוחית השתן. מערכת השתן התחתונה אחראית על אגירת השתן וריקונו. היא מורכבת משתי יחידות נפרדות: שלפוחית השתן – כיס שרירי, והשופכה – הצינור דרכו מפונה השתן מן הגוף.

על שני איברים אלו שולטת מערכת העצבים המרכזית שמתאמת פעילות מנוגדת: בשלב מילוי השלפוחית – שריר השלפוחית רפוי לחלוטין ומאפשר מילוי ללא כל מתח בדופן; בשלב ריקון השלפוחית – מתכווץ שריר הדופן ותוך כדי כך מעלה את הלחץ בחלל השלפוחית. מערכת העצבים המרכזית מקבלת מידע רציף על הלחץ בשלפוחית תוך דיכוי עליית לחץ בדופן השלפוחית במהלך המילוי. כאשר מנגנון הפעולה של שלפוחית השתן מופרע, כמו במקרים של פעילות-יתר של שלפוחית השתן, הבקרה העצבית המרכזית נעלמת ואיתה הדיכוי של גלי לחץ בדופן השלפוחית. גלי לחץ הנוצרים באופן ספונטאני בדופן, יגרמו לתופעת “תסמונת הדחיפות” הכוללת תכיפות בהשתנה (יותר משבע השתנות במהלך שעות הערות), השתנה לילית, ודחיפות להשתין (“חוסר יכולת להתאפק”).

הסיבות להופעת פעילות-יתר של שלפוחית השתן אינן ברורות לגמרי, אולם ידועים מספר מצבים בהם קיימת שכיחות-יתר של התופעה, ביניהם: מחלות מערכת העצבים המרכזית (כגון , חבלות בעמוד השדרה והגולגולת), מקרים של חסימת השופכה והפרעה לזרימת השתן (למשל בהגדלה שפירה של הערמונית) ובמצבים נפשיים כגון מתח וחרדות.

הטיפול התרופתי הנפוץ והיעיל ביותר עד כה הינו אנטי-מוסקריניות, וזאת למרות תופעות הלוואי שלהן הכוללות יובש בפה, ראייה מעורפלת ועצירות. למרות שרוב הרצפטורים המוסקריניים בשלפוחית השתן הם מסוג M2, לרצפטורים מסוג M3 נודעת ההשפעה הקלינית הגדולה ביותר על כיווצם של שרירי שלפוחית השתן. פיתוחם של חוסמים מוסקריניים פוטנטיים ללא תופעות לוואי מהווה מטרה של קבוצות מחקר רבות, המנסות למצוא חדישות לפעילות-יתר של שלפוחית השתן.

 

איור 1: למעלה: תרופות אנטי-מוסקריניות (המכילות קבוצת Quinuclidine בצידן הימני) לטיפול בפעילות-יתר של שלפוחית השתן; למטה: שלד ה-Quinuclidine הנבדק במחקר זה, ומיקום המתמירים השונים בעמדות R1 ו-2R

חברת  מחקר צרפתית מפתחת בימים אלו סדרה של חומרים המיועדים לחסום רצפטורים מוסקריניים לטיפול בפעילות-יתר של שלפוחית השתן. המחקר מתבסס על העובדה שחוסמי הרצפטור המוסקריני החזקים ביותר הניתנים היום מכילים קבוצת Quinuclidine, ביניהן התרופות solifenacin  ו-tolterodine (איור 1, למעלה). הקבוצה סינתזה מספר רב של נגזרות, כולן מכילות שלד Quinuclidine, אולם הן נבדלות זו מזו בקבוצות המתמירים R1 ו-R2, כפי שניתן לראות באיור 1, למטה.

האפיון הראשון אותו ביססו החוקרים התייחס לקשר שבין הקבוצות המתמירות R1 ו-R2 למידת האפיניות של הנגזרות לרצפטורים המוסקריניים M2 ו-M3. סה”כ בדקו החוקרים קרוב לתשע קבוצות כימיות (ארומטיות, פירידיניות וציקלואלקיליות) אשר הותמרו על גבי עמדות R1 ו/או R2. תוצאות המחקר הראו כי ניתן לוותר על קבוצה ארומטית אחת בעמדת R1 או R2 מבלי לפגוע באפיניות של הנגזרת לרצפטור. לעומת זאת, החלפה של קבוצה פנילית בבנזילית הביאה לירידה של עד פי 1,000 באפיניות לשני סוגי הרצפטורים. בדרך דומה נצפה כי כאשר אחד המתמירים הכיל קבוצה אלקילית קצרה (כגון פנטיל או בוטיל), הייתה ירידה קלה באפיניות לרצפטור M2 בלבד. הנגזרות שהראו את האפיניות הגבוהה ביותר לצמד הרצפטורים היו אלה המכילות בשני המתמירים קבוצות טיוניל (טבעת מחומשת בעלת אטום גופרית).

 

איור 2: המתאם בין הפינוי המטבולי למידת הליפופיליות של המתמירים השונים

כדי לאפיין קשר בין הפינוי המטבולי (Metabolic clearance) שנבדק במבחנה בעזרת מיקרוזומים שבודדו מתאי כבד אנושי, להידרופוביות של הנגזרות הנבדקות, הצליבו החוקרים את תוצאות מבחן הפינוי למדרג ההידרופוביות (איור 2). מן התוצאות ניתן לראות כי ככל שהמתמירים פחות הידרופוביים, משתפר הפינוי המטבולי. כך למשל, ניתן לראות כי כאשר המתמירים R1 ו-R2 היו פירידין (Log k' IAM=1.87), הנגזרות עברו מטבוליזם בקצב נמוך, לעומת הנגזרת המכילה שתי טבעות פניליות
 (Log k' IAM=2.17). לצורך בניית מדרג ההידרופוביות של הנגזרות השונות, המיסו החוקרים את המולקולות השונות בתערובות של אצטוניטריל/בופר מימי.

בניסויים דומים העריכו החוקרים את יציבותן הכימית של הנגזרות השונות. כך התברר כי הנגזרות המכילות שתי קבוצות פניליות או שתי קבוצות טיוניל אינן יציבות בסביבה החומצית. לעומתן, הנגזרת שהכילה ב-R1 קבוצה פנילית וב-R2 פירידין, הציגה יציבות בסביבה חומצית חזקה – אך באופן מפתיע התפרקה בסביבה פיזיולוגית (pH=7.4).

חשיבותו של מחקר זה היא בביסוס הקשר בין מולקולת השלד, אשר נבחרה בשל היותה חוסמת של רצפטורים מוסקריניים, לבין מתמיריה השונים. העדפה של נגזרות לרצפטורי M2/M3 משמעותה פוטנטיות ופרופיל תופעות לוואי משופר של המולקולה, עקב מתן מינון נמוך יותר. סביר להניח כי בשנים הקרובות נראה תרופות אנטי-מוסקריניות חדשות ומשופרות לטיפול בפעילות-יתר של שלפוחית השתן. ניסוי זה הדגים כי על ידי התמרה בודדת או כפולה של קבוצה כימית ניתן לשנות את האפיניות של מולקולת השלד לרצפטורים השונים ואת מידת ההידרופוביות ואת יציבותן. במילים אחרות, שינוי לכאורה זעיר על גבי מולקולה גדולה עשוי לשנות מאוד את פעילותה, עוצמתה, פיזורה, בטיחותה ופינוייה מהגוף ואת יציבותה הכימית.

 

 

הכותבים: המחלקה לכימיה תרופתית וחומרי , ביה”ס לרוקחות, האוניברסיטה העברית

 

מקורות:

  1. Jean-Philippe Starck, Bioorganic & Medicinal Chemistry Letters; 16: 373–377, 2006

 

 

 

 

מאמרים נוספים

LIGHT
אור בעיניים: המבנה התלת-מימדי של חיישני האור
שלושה מאמרים שהתפרסמו לאחרונה סיפקו תובנות חדשות על המבנה התלת-ממדי של החלבונים שמאפשרים לנו לראות צבעים, וכיצד הם מגיבים לאורכי גל שונים. הממצאים עשויים לסייע בהבנת מחלות ראייה תורשתיות. מערכת...
insulin 19
חוקרים גילו מסלול חדש ובלתי תלוי באינסולין לקליטת גלוקוז בשרירי השלד
המאמר מתאר גילוי של מנגנון חדש המאפשר לשרירי השלד לקלוט גלוקוז מהדם ללא תלות בהורמון האינסולין. עד כה היה ידוע כי קליטת גלוקוז בשרירי השלד לאחר ארוחה מתרחשת בעיקר בעקבות פעולת האינסולין,...
SWATCH
משתמשים במעקבי כושר נוטים לעמוד יותר בהמלצות לפעילות גופנית
מחקר מאוניברסיטת מיסיסיפי, שהתבסס על נתונים של יותר מ־5,000 מבוגרים בארצות הברית, מצא כי משתמשים במכשירי מעקב כושר ובכלים דיגיטליים לבריאות נוטים יותר לעמוד בהמלצות לפעילות גופנית....
BRAIN17
הזדקנות המוח: ירידה בתנועת נוזל המוח והשדרה במהלך השינה
המחקר, שהתפרסם בכתב העת Nature Aging, בחן כיצד ההזדקנות משפיעה על תנועת נוזל המוח והשדרה (CSF) במהלך השינה, ועל הקשר בינה לבין פעילות מוחית וזרימת דם במוח. במחקר השתתפו 72 בוגרים: 31...

נושאים חמים

חוקרים גילו מסלול חדש ובלתי תלוי באינסולין לקליטת גלוקוז בשרירי השלד

המשך טיפול תרופתי מתקדם לפני ניתוח בחולי מחלת קרוהן

פפטיד נוגד דלקת מגן על תאי עצב ברשתית במודלים של רטינופתיה סוכרתית

בדיקת סידן בעורקים הכליליים אינה נחוצה בהכרח לכל אדם

אור בעיניים: המבנה התלת-מימדי של חיישני האור

עדכוני רישום

22/11/26
נוהל 49 סעיף 3.1, סעיף 3.2.3
22/11/26
נוהל 49 סעיף 3.1, סעיף 3.2.3
22/11/26
נוהל 49 סעיף 3.1, סעיף 3.2.3
22/11/26
נוהל 49 סעיף 3.1
22/11/26
נוהל 49 סעיף 3.1
22/11/26
נוהל 49 סעיף 3.1, סעיף 3.2.3

וובינרים קרובים

Secret Link

התחברות לאתר

הגשת מועמדות

אישור הרשמה

תודה על הרשמתך

ברגעים אלה נשלח אליכם מייל אישור הרשמה. להפעלת חשבונך באתר, יש ללחוץ על קישור זה.

הנתונים שסיפקת במהלך הרישום נבדקים כעת מול מאגר רישוי המקצועות הרפואיים במשרד הבריאות. בתום הבדיקה תתקבל הודעה בהתאם.

תוכן למנויים

תוכן זה ניתן להצגה
לאנשי / נשות
צוות מקצועי בלבד

לכניסה למערכת:

עדיין לא נרשמת? להרשמה לאתר

,אם הינכם עובדי מקצועות הבריאות
.עדכנו זאת בחשבונכם האישי

אם לדעתך נפלה טעות, ניתן ליצור קשר עם צוות האתר דרך עמוד יצירת הקשר

כניסת מנויים רשומים

בלחיצה על כניסה אני מאשר\ת את הסכמתי לתנאי האתר ולמדיניות הפרטיות

עדיין לא נרשמת? להרשמה לאתר