אחת החידות הגדולות הנוגעות לגוף החי קשורה בנדידת תאים: כיצד יכולים תאים מסוגים שונים לנוע בין אזורים בגוף, ולדלג בדרך מעל מכשולים וגדרות, כחלק מפעילות תקינה או פתולוגית? מחקר חדש של חוקרים ממכון ויצמן למדע שופך אור על סוגיה זו, באמצעות התמקדות בנדידה של תאי המערכת החיסונית בגוף. במחקר התגלה, כי תאי דם לבנים מסוגלים לפעור, באופן פעיל, חורים גדולים בדופן הפנימית של כלי הדם – בקוטר של מספר מיקרונים – במטרה להידחק דרך פתחים אלה ולהגיע אל אזורי דלקת.
פרופ’ רונן אלון וחברי קבוצת המחקר שלו, מהמחלקה לאימונולוגיה במכון, גילו שתאי הדם הלבנים חודרים את ה”גדר החיה” של התאים אשר מצפים את כלי הדם (תאי אנדותל) באמצעות דחיפת הגרעינים שלהם בין תאים אלה או אף לתוכם, תוך פירוק השלד התוך-תאי שלהם ופעירת פתחים שדרכם הם משתחלים פנימה. פעילות זו מתאפשרת בין היתר הודות לכך שהגרעין – האברון הגדול והקשיח ביותר בתא החי – הוא רך וגמיש יותר בתאי דם לבנים, אך נוקשה מספיק כדי לפרוץ את החיץ של כלי הדם. המדענים, שביקשו להבין מנגנון זה, עקבו בזמן אמת ובמקביל אחר ההתנהגות של הגרעינים בתאי דם לבנים שונים, ואחר סיבי האקטין שמהם מורכב השלד של תאי האנדותל. החוקרים נעזרו לשם כך במיקרוסקופיה פלואורוסצנטית בשילוב עם מיקרוסקופיית אלקטרונים, תוך שיתוף פעולה עם ד”ר אוגניה קליין מהיחידה למיקרוסקופיה, וכן במערכות המדמות כלי דם במבחנה ובניסויי דימות בעכברים. המחקר, ששותפים לו גם תלמידי המחקר שגיא ברזילי ופרנצ’סקו רונקטו, והחוקר הבתר-דוקטוריאלי סאנדיפ קומר ידב, התקבל באחרונה לפרסום בכתב-העת המדעי Cell Reports.
