המחקר בחן כיצד צום מוחלט ממושך, בשילוב פעילות גופנית, משפיע על יכולות קוגניטיביות ועל מצבים נפשיים.
השתתפו 22 נבדקים בריאים, בגיל ממוצע של 41 שנים, במסגרת ניסוי שנמשך 28 ימים. המחקר כלל שלושה ימי בסיס, 15 ימי צום מוחלט, חמישה ימי הגבלה קלורית וחמישה ימי התאוששות, והמשתתפים חולקו לשלוש קבוצות: ריצה בעצימות בינונית (5 קמ״ש), ריצה קלה (3 קמ״ש) וקבוצת ביקורת ללא פעילות גופנית. התפקוד הקוגניטיבי נבדק באמצעות משימות Go/No-go, תפיסת זמן ותגובה סדרתית שמיעתית, והמצב הנפשי הוערך באמצעות סולם דירוג חזותי.
התוצאות הראו שהצום פגע בתפקודים ניהוליים ובלמידה, ופעילות גופנית החריפה את הפגיעה בלמידה. בנוסף הראה המחקר, כי הצום הגביר ישנוניות והפחית תחושת רוגע.
