לראשונה מזה שני עשורים אישר מינהל המזון והתרופות האמריקאי משכך כאבים חדש שאינו ממכר. קהילת הרפואה והמטופלים מקווים שהתרופה החדשה תוכל לצמצם את היקף משבר האופיואידים.
כולנו מכירים את תחושת הכאב, ובדרך כלל מנסים למנוע אותה או להימנע ממנה. למרות התפקידים החשובים שיש לכאב בשמירה על חיינו ועל שלמות גופנו, מזה אלפי שנים מנסים בני האדם למצוא פתרונות תרופתיים לתחושה המעיקה.
למאגר התרופות והטכנולוגיות שעומדות לרשותנו כדי להתמודד עם כאב נוספה לאחרונה תרופה חדשה בשם סוזטריג'ין (suzetrigine), ובשמה המסחרי Journavx. מפתחי התרופה מקווים שהיא תוכל להחליף את משפחת התרופות האופיואידיות, שהן ממכרות, או לכל הפחות לתרום לצמצום השימוש המופרז בהן. עצם העובדה שמינהל המזון והתרופות עשה ככל יכולתו לזרז את הפיתוח, הבדיקה והאישור של התרופה, מעידה על החשיבות הרבה שיש למציאת חלופה טובה ובטוחה לתרופות הקיימות לשיכוך כאבים.
משבר הכאב
מהן התרופות העיקריות הזמינות לשימושנו כיום? להקלה על כאב קל עד בינוני אפשר ליטול פרצטמול (אקמול), דיפירון (אופטלגין) ונוגדי דלקת לא סטרואידיים, כמו איבופרופן (נורופן) ואספירין. כשעוצמת הכאב גבוהה יותר והוא מוגדר כבינוני עד חמור, למשל כאב לאחר ניתוח, אפשר להציע לסובל תרופות אופיואידיות. אופיואידים הם חומרים המעכבים מעבר של אותות כאב במערכת העצבים המרכזית, וכך מפחיתים כאב. אחת הבעיות העיקריות עם השימוש בהם היא סכנת ההתמכרות. שימוש לרעה באופיואידים, למשל צריכתם במינונים גבוהים מהמומלץ או לאורך זמן רב, עלול להוביל לתלות גופנית ונפשית אצל חלק מהאנשים. אנשים שפיתחו התמכרות לאופיואידים חשים צורך עז להשתמש בהם, מתקשים להפסיק ליטול אותם, והסבילות שלהם לתרופות הולכת וגוברת, כך שעליהם להעלות את המינון כדי לקבל השפעה משככת כאב. הם גם חשים רע מאוד עם הפסקת השימוש, מה שמכונה “תסמיני גמילה”. להתמכרות כזו השלכות כבדות על הבריאות ועל הרווחה הנפשית של האדם המכור, וכשהיא פוגעת בהיקפים גדולים, גם על הכלכלה ועל החברה כולה.
שני העשורים האחרונים של המאה הקודמת בישרו את תור הזהב של פיתוח תרופות אופיואידיות. הסברה שרווחה אז בקרב הקהילה הרפואית, שלפיה אין די ראיות לכך שהחומרים האופיואידים ממכרים, הובילה לזינוק ברישום מרשמים לתרופות אופיואידיות ובצריכתן. אולם ההשלכות המחרידות לא בוששו להגיע: בשנת 2016 כשני שליש מ-60 אלף מקרי המוות ממנת יתר בארצות הברית נגרמו עקב צריכת אופיואידים. בשנת 2017 מספר המתים ממנת יתר עלה לכ-70 אלף, וגם לשני שליש מהם היו אחראים האופיואידים. המגמה המדאיגה נמשכה בשנת 2022, כאשר סך המתים הגיע ל-108 אלף, מתוכם כ-80 אלף מאופיואידים.
המצב המסוכן הזה, שמכונה משבר האופיואידים או מגפת האופיואידים, מתפשט גם מחוץ לארצות הברית ואף בישראל. המשבר נמצא כיום בעיצומו של הגל השלישי שלו, שמאופיין בעלייה ממשית במקרי מוות מאופיואידים סינתטיים כגון פנטניל. בסך הכול, בשנים 2022-1999 מתו בארצות הברית כמעט 727 אלף בני אדם ממנת יתר של אופיואידים. אם כך, מובן שיש צורך דחוף בתרופות יעילות ובטוחות לטיפול בכאב, שלא ידרדרו את המשתמשים לעבר התמכרות ומוות.
מנגנון מוכר אך משופר
התרופה החדשה, שהיא ראשונה מסוגה, מגיעה בצורת טבלייה ומיועדת לשימוש קצר-טווח בכאב בינוני עד חמור אצל מבוגרים, למשל כאב לאחר ניתוח או פציעה. כאב כזה מוגדר ככאב חריף (אקוטי), שמופיע בדרך כלל בפתאומיות עקב גורם מסוים ונעלם כשהסיבה לכאב נפתרת. זאת בניגוד לכאב כרוני, שנמשך מעבר לחצי שנה, לעיתים גם אחרי שהגורם לו טופל. סוזטריג'ין מפחיתה כאב על ידי חסימת מסלול המעביר אותות כאב במערכת העצבים ההיקפית – תאי העצב שמפוזרים ברחבי הגוף, ומעבירים מידע מאיברים שונים אל חוט השדרה ואל המוח, שנקראים מערכת העצבים המרכזית. מסלול העברת האותות הזה מערב תעלות נתרן בתאי העצב של מערכת העצבים ההיקפית, שיושבות בתוך קרום התא, ופתיחה וסגירה שלהן מעבירות אותות חשמליים לאורך מערכת העצבים. ההתערבות במסלול הולכת הכאב מפריעה לאותות להגיע למוח, וכך מונעת את תחושת הכאב. כיוון שהתרופה משפיעה על מערכת העצבים ההיקפית, ולא על הקולטנים לחומרים אופיואידיים שנמצאים במוח ובחוט השדרה, היא איננה ממכרת.
תרופות לכאב שמשפיעות על תעלות נתרן קיימות מזה שנים, למשל פרוקאין, שמשמשת ברפואת שיניים להרדמה מקומית של החניכיים. אולם תעלות הנתרן מתחלקות לכמה תת-סוגים, והתרופות הוותיקות חוסמות את כולם ללא הבחנה, מה שעלול להשפיע גם במקומות לא רצויים בגוף, כמו הלב או המוח. מסיבה זו מותר להשתמש בפרוקאין ודומותיה רק בהזרקה מקומית או במריחה נקודתית על העור.
בעשורים האחרונים התרכזו מפתחי התרופות לשיכוך כאב בשלושה תת-סוגים של התעלה, שעובדים במשותף ומעבירים זה לזה את אותות הכאב מקצות תאי העצב בעור ובאיברי הגוף, לאורך התאים ועד למוח. מחקרים שנערכו על אנשים עם תסמונת “האדם הבוער”, מחלת כאב כרוני תורשתית בשם אריתרומללגיה, גילו מוטציה גנטית שאחראית לתפקוד לקוי של תעלת נתרן מתת-סוג NaV1.7, וגורמת לתחושת שרפה ולאדמומיות בגפיים בתגובה למגע, לחום או לפעילות גופנית לא מאומצת. התעלה הזו נמצאת בעיקר בתאי עצב ייעודיים במערכת העצבים ההיקפית שחשים כאב או נזק לרקמה, הקרויים נוסיספטורים או קולטני אזעקה. מחקרים על אנשים ללא תחושת כאב גילו מוטציה שמובילה לאובדן תפקוד באותה התעלה. ניסיונות לא מעטים לפתח תרופה שתחסום ביעילות את התעלה NaV1.7, ורק אותה, עדיין לא נשאו פרי; אולם דווקא אפיקי המחקר שהתמקדו בתעלה האחות, מתת-סוג NaV1.8, הובילו לגילוי כי סוזטריג'ין חוסמת אותה פי 30 אלף יותר מאשר את התעלות האחרות.
חלופה יעילה ובטוחה
היעילות והבטיחות של סוזטריג'ין הוערכו בשני ניסויים קליניים שבהם היא ניתנה ל-874 חולים לאחר ניתוחים, שהחלימו מניתוח מתיחת בטן (בניסוי הראשון) או מניתוח בבהונות כף הרגל (בניסוי השני). היא הורידה ממשית את רמות הכאב שלהם בהשוואה למטופלים שקיבלו תרופת דמה. בנוסף, ההשפעה של סוזטריג'ין הושוותה לתרופה המכילה שילוב של אופיואיד חלש ופרצטמול, ונמצא שיעילותן בשיכוך כאב דומה. תופעות הלוואי השכיחות ביותר שלה הן גרד, עוויתות שרירים, פריחה ושינויים ברמות האנזים קראטין קינאז, שיכולים להעיד על פגיעה ברקמת השריר. תופעות נוספות שדווחו הן בחילה, כאב ראש, סחרחורת ועצירות, אך אצל רוב הנבדקים הן היו קלות ונסבלות, ובהתחשב ביעילות, בבטיחות הגבוהה ובהיעדר הסיכון להתמכרות ולמוות ממנת יתר – מסתמנת חלופה טובה עבור ציבור גדול הזקוק לשיכוך כאב.
האם תוכל סוזטריג'ין להדיח את התרופות האופיואידיות משליטתן בשוק התרופות לשיכוך כאב? ייתכן, אך הדבר תלוי גם במחיר. נכון לעכשיו המחיר שקבעה היצרנית עבור סוזטריג'ין גבוה משל אופיואידים נפוצים. עם זאת, כאשר בוחנים את כלל העלויותקובץ מסוג PDF הכרוכות בהתמכרות לאופיואידים, לתרופה החדשה יש עדיפות.
בימים אלה בודקת היצרנית את התרופה בניסוי קליני על אנשים עם כאב כרוני. המשתתפים דיווחו על שיפור ברמת הכאב, אך לא נמצא שסוזטריג'ין עדיפה בהשוואה לתרופת דמה, כך שהמחקר ממשיך.
אישור סוזטריג'ין מציע אפשרות תרופתית חדשה לסובלים מכאב חריף, ועשוי לתרום למאבק המתמשך במשבר האופיואידים. התרופה מספקת חלופה יעילה ובטוחה לתרופות הקיימות, תוך הפחתת הסיכון להתמכרות ולתופעות לוואי חמורות. נדרשים מחקרים נוספים בתחום הכאב הכרוני לפני שיתברר אם למרות העלויות הגבוהות יותר, סוזטריג'ין תחולל מהפכה בטיפול בכאב.
מאת: גליה שדה
באדיבות מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
https://davidson.weizmann.ac.il/
