האם אבחנה כוזבת, או מתן תעודה כוזבת, או מטעה יכולות לעזור לחולה? השאלה נבחנה לגבי ארבע דוגמאות משירותי הבריאות בשוודיה: במקרה של עיקור, מחלת נפש, בתולין ואימוץ.
החוקרים טוענים שהן התיאוריות האתיות התוצאתניות (תיאוריות בפילוסופיה של המוסר שטוענות כי יש לשפוט לגבי מוסריות המעשה רק על פי התוצאה) והן הדאונטולוגיות (תיאוריות בפילוסופיה של המוסר הטוענות כי יש לשפוט לגבי מוסריות המעשה לפי הכוונות והתהליך, ולאו דווקא לפי התוצאות) אמורות לשקול היטב ערכים, עקרונות ואינטרסים כגון: אוטונומיה, יושרה, אמון במקצוע הרפואה, כנות,השמעות לחוקים.
מסקנתם של החוקרים היא כי אבחנה כוזבת הניתנת ע”י רופא, מתן תעודה כוזבת במטרה לעזור לחולה יכולים להיות מוצדקים, אך ורק במידה שאם לא ייעשה כן, זה יגרור תוצאות קשות במיוחד עבורו. הרופאים חייבים לשקול את ההשפעות לטווח הארוך של ההתנהגות הבלתי כנה, שמא תיווצר פגיעה חמורה מאוד באמון הציבור כלפי אנשי הרפואה.
הידיעה הועברה ע”י אנה גורודניצ'י, רוקחת אבטחת איכות תרופות וצר”פ, שירותי בריאות כללית
