אניקה ריינהולד (Reinhold) ישבה מאחורי אחת הקופסאות שבחדר, משתדלת להיות בשקט ככל האפשר. למרות זאת, לא לקח הרבה זמן עד שחברה למשחק המחבואים מצא אותה, קופץ בשמחה להצלחתו. מאוחר יותר הם יתחלפו: הוא יתחבא, וריינהולד תחפש אחריו.
כל זה נשמע כמו אירוע רגיל למדי, שמתרחש כל יום באלפי מקומות בעולם – אלא שריינהולד אינה ילדה בת שש אלא תלמידת מחקר, וחבריה למשחק המחבואים הם חולדות. ריינהולד ועמיתיה, מאוניברסיטת הומבולדט בברלין, לימדו חמש חולדות לשחק במחבואים, כדי לחקור את התנהגות המשחק של בעלי החיים ואת המערכת העצבית שעומדת בבסיסה.
החוקרים לא תגמלו את החולדות באוכל או במשקה ממותק, כנהוג במחקרים רבים. הפעם התגמול על התנהגות רצויה היה דגדוג של החולדה. חולדות צעירות אוהבות מאוד שמדגדגים אותן, ומשמיעות קריאות על-קוליות שככל הנראה משמשות כצחוק. בתחילה עמדה ריינהולד במרכז החדר ודגדגה את החולדות כל פעם שניגשו אליה, אחר כך החלה להתחבא חלקית (כשרק חלק מגופה נראה לעיני החולדות, בהמשך התחבאה באופן מלא מול עיני החולדות, ולבסוף התחבאה בזמן שהחולדות היו סגורות בקופסה. כך למדו החולדות צעד אחר צעד איך לחפש אחר ריינהולד. בצורה דומה היא גם לימדה אותן להתחבא, והן קיבלו פרס – דגדוג – כשיצאו מהקופסה, כשעברו לאזור אחר, כשנשארו ליד מקום מחבוא, ולבסוף כשהתחבאו ממש.
מאת ד”ר יונת אשחר
