Post-traumatic stress disorder ,PTSD המופיע במהלך ההיריון קשור בהתנהגות מסוכנת של האם (לדוגמא עישון ושימוש בחומרים אסורים) ובתופעות לוואי לא רצויות לאם ולעובר.
מחברי המחקר הנוכחי ערכו סקר טלפוני שמטרתו לבחון את ההמצאות ואת גורמי הסיכון ל- PTSD בקרב 1,581 נשים בהריון. המשתתפות (בנות מעל ל- 18 ועד 28 שבועות להיריון) הציגו שונות גזעית ואתנית וטופלו בשמונה מרפאות שונות פרטיות וציבוריות.
באופן כללי, 22% מהנשים לא דיווחו על כל היסטוריה של טראומה, 24% דיווחו על חשיפה לטראומה אך לא על היסטוריה של PTSD, 34% דיווחו על חשיפה לטראומה ועל היסטוריה של תסמיני PTSD אשר לא עמדו במדדים הדיאגנוסטיים (PTSD חלקי), 12% דיווחו על היסטוריה של חשיפה לטראומה ועל PTSD ו- 8% עמדו בקריטריונים הדיאגנוסטיים של PTSD נוכחי. שיעור ההמצאות של PTSD במהלך החיים ובתקופה הנוכחית היה גבוה יותר בקרב נשים המטופלות במרפאות ציבוריות וזאת ביחס לנשים המטופלות במרפאות פרטיות (24% לעומת 17% עבור PTSD במהלך החיים, 14% למול 3% עבור PTSD בתקופה הנוכחית). נשים בעלות PTSD בתקופה הנוכחית הציגו גיל צעיר יותר והחלו את הטיפול הפרה-נטלי (prenatal) בשלב מאוחר יותר במהלך ההיריון וזאת ביחס לנשים אחרות ללא קשר לגזע, מוצא אתני, מעמד סוציו אקונומי ורמת השכלה.
ניתוח רגרסיה הראה כי נשים אשר דיווחו על התעללות או על “תקופה קשה” כתוצאה מהפלה הראו את הסיכוי הגבוה ביותר להציג PTSD נוכחי.
תוספת של כל גורם סיכון (לדוגמא: מצב סוציו אקונומי, סוג הטראומה שנחוותה, טיפול נפשי קודם, אבחון קודם של דיכאון או חרדה, בעיות במשפחה) הגבירה את הסיכון ל- PTSD במהלך ההיריון. שיעור ההמצאות של PTSD שאינו מטופל היה 7%.
הידיעה הועברה ע”י חנה מרכוס מערכת PharmaLine
