בזמן משבר נדמה שגלילה אינסופית בסמארטפון, תספק מעט אסקפיזם אולם, חוקרים מצאו שכשהפיד מוצף בזוועות, החרדה מתגברת ● אם כן כיצד אפשר להתעודד? מסתבר שהתשובה היא עתיקת יומין – מוזיקה.
בעידן הדיגיטלי, האצבעות שלנו נודדות בין כותרות, ציוצים, פושים, עדכונים וסרטונים המופיעים על מסכי הטלפונים שלנו. הנטייה הזו, שגבוהה גם בימי שגרה, גוברת בימי צרה, כשהחדשות המזוויעות יוצרות פסיפס של טרגדיות, משברים וויכוחים. להתנהגות הזו יש שם, “גלישה אובדנית”, ויש לה השפעה מוכחת, שלילית בעיקר, על מצבנו המנטלי והפיזי.
גלישה אובדנית, Doomscrolling באנגלית, הפך למונח נפוץ החל מ-2020, ימי ראשית מגיפת הקורונה. פירושו צריכה אינטנסיבית של מידע שלילי ומלחיץ ברשתות החברתיות ובאתרי החדשות.
לפעולה הזו סיבות רבות: הנטייה האבולוציונית שלנו להתמקד במידע שלילי או מאיים, הדחף שלנו להרגיש שאנו שולטים במצב, חרדת ההחמצה שלנו והתמכרותנו לדופמין, חומר כימי, המתפקד גם כהורמון וגם כמוליך עצבי, האחראים לתחושות המרץ והמוטיבציה שלנו. כן, לגלישה האובדנית יש מאפיינים של התנהגות התמכרותית.
מאת: אפי ליפשיץ
באדיבות גלובס
