ד”ר קלאוס בוגסו, כימאי רפואי שנחשב “בעל ידי הזהב” בפיתוח תרופות נוגדות דיכאון, הוא בין האחראים הבולטים למהפכה בטיפול במחלה שלוותה בבושה ובסטיגמות ● רק במלחמה הנוכחית זינק מספר המטופלים בתרופות נוגדות דיכאון ב־10%־20% ● בראיון לגלובס, הוא מספר למה לקח כל כך הרבה זמן להוציא את התרופה לשוק ומדוע קשה לפתח מוצר שיעזור לכולם.
“אני רוצה לאתר את האיש שהמציא את הציפרלקס, אני רוצה לומר לו תודה”, זה משפט ששמענו מיותר מאדם אחד, וביתר שאת בזמן האחרון. מתחילת המלחמה, חל זינוק של 10%־20% בצריכת נוגדי דיכאון וחרדה על ידי הישראלים, כך שיותר מ־10% מהאוכלוסיה נוטלים את התרופות הללו. קבוצת הציפרלקס היא אחת ממובילות הקטגוריה.
האיש שהם מחפשים להודות לו הוא ד”ר קלאוס בוגסו, כימאי רפואי שכונה “האיש בעל מגע הזהב” בפיתוח תרופות נגד דיכאון. בספר “תן להם לאכול פרוזאק” של דיוויד הילי, שסוקר דווקא את הצדדים הבעייתיים של תעשיית התרופות, נכתב כי “בוגסו הביא לשוק לאורך השנים, יותר תרופות מכמעט כל כימאי רפואי בתחום”.
מאת: גלי וינרב
באדיבות:גלובס
